הרבה אהבה והנאה בחיי האמהות הארוכים שלפניך. כל כך ציער אותי לקרוא את סיפור הלידה שלך, ומיד עלה לי לראש העניין של הרצון לוודא כיסוי תחת של צוותים רפואיים, גם במחיר של התעלמות מצרכי האשה. אני ודעת שזו לא נחמה עבורך כרגע, אבל אני מאמינה שמהלך שמובילות נירית ואחרות ש"נשים קוראות ללדת" עשוי לעשות את השינוי עם הזמן. ובאופן אישי, אני זוכרת עד כמה הפתיעו אותי הכאבים, למרות שגם אני לא רגישה לכאב בדרך כלל, עד כמה התחושה היא שאתה מאבד חלק מהיכולת לעשות מה שבקלות עשית בחיי היום יום קודם מול הצוות הרפואי המאוחד בדעותיו. אני שמחה בשבילך שהירידות במוניטור היו נטולות סיכון ממשי לעובר, ומבקשת ממך שתזכרי את זה, את העיקר, שאת בסדר,שהוא בסדר, שיש לכם זה את זו מעכשיו לעוד שנים ארוכות אינשאללה, ושזה רק השער להמשך, ולא יותר, הלידה. זה לא הדבר היחידי שיקרה באינטראקציה ביניכם. יהיו עוד הרבה דברים טובים יותר, מתאימים יותר לחלומות ולמשאלות שלך. מקווה שזה יעזור לך להניח את החוויה הזו של הלידה בהרדמה מלאה מעט בפינה, לא לשכוח, לא לסלוח, אבל לבקש לעצמך ולבנך עוד דברים, נעימים יותר. ושוב, מזל טוב ואושר!
|
תוכן התגובה:
|