פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

13/8/2002 01:46 שרי מאת: אם בלידות תמציתיות עסקינן...הסיפור איננו תמציתי כלל וכלל.ראו הוזהרתן כותרת: הסיפור של יעל הזכיר לי את הלידה האחרונה שלי אז לכל מי שרוצה לשמוע סיפור.... הלידה היתה אמורה להתרחש ב-18.10 ואני הודעתי לכולם שכמו שאת שתי הגדולות ילדתי בדיוק בזמן הרי גם הפעם.. מה גם שזה שוב יוצא יום חמישי כמו בשתי הפעמים הקודמות והרי זה בטוח לא מקרי....אם כי בסתר לבי קיוות כל ההריון שאלד קצת מוקדם יותר ב-12.10 שזה יום הולדתו של סבא ישראל שלי שאהבתי כל כך ונפטר לפני תשע שנים ( לפחות זכה לראות אותי נישאת). שלושה שבועות לפני המועד נתקפתי (כרגיל) אינסטינג קינון חייתי ופשוט הברקתי וצחצחתי את הבית מן המסד עד הטפחות ( וזה בית גדול..) זה גיע לרמה כזו שבעלי חזר יום אחד מהעבודה ואמר " האמבטיה מאוד יפה, אבל מותר גם להשתמש בה?"(האמת שהעדפתי שלא.. אבל לא היתה ברירה... הם לחצו..). היית כולי פצצת אנרגיה, הלכתי כמעט כל יום לשחות בבוקר בבריכה, עבדתי בגינתי , ניכשתי עשבים ( כי איך התינוקת תבוא לגינה מלאת עשבים?). ביום רביעי בערב - שמונה ימים לפני מועד הלידה, הכרזתי על הבית כמסודר, כל מישמותי מבוצעות ( כולל מיון,כביסה וסדור של בגדי התינוקת), והודעתי לכולם שעכשיו מתחיל שבוע הנופש שלי - אני מתכוונת לישון, לנוח, לשחות ולעבוד בגינה ( אולי זו קצת סתירה אבל השחיה והגינה נותנות לי הרבה אנרגיה..). אמנם היו לי התכווצויות אבל החלטתי שזה ברקסטון היקס והלכתי לישון. בבוקר יום חמישי קמתי מלאת מרץ ואחרי שהפקדתי את בנותי במוסדות החינוך שלהן נסעתי לברכה, אחר כך נכנסתי לטיפת חלב לביקורת שגרתית ונפגשתי עם חברה לכוס קפה . אנחנו יושבות לנו בבית הקפה, מסביבנו מסתובבים המון מכרים ( אצלנו בגוש שגב מכירים הרבה אנשים) ואני מתחילה להתכווץ... פה ציר, שם ציר, ואני מבטלת אותם ואומרת שטוית לא רציני. יש לי עוד שבוע.... ואני עוד מספרת לחברה שאתמול בערב בעלי הבטיח לי שאם אני מחזיקה מעמד ולא יולדת אנחנו נוסעים ביום ששי סוף סוף לבחור קרמיקה למטבח...בצהרים כבר הבנתי שהצירים סדירם - כל חצי שעה. כנסתי ביוםפ חמישי בערב ישיבת חירום של ועדת התרבות שלנו במושב שעמדתי בראשה -(היה לי ברורשכבר לא אגיע לישיבה המתוכננת ליום ראשון - והיו כמה דברים דחופים..) ולפני הפגישה שהתקיימה אצלי אחרי עשר בלילה עוד אפיתי עוגה. פתאום קלטתי שהעוגה היא העוגה שהיית אופה תמיד לסבא שלי - הוא אהב אותה מאוד... וצחקתי שאני מכינה לו עוגת יום הולדת כי למחרת הרי יום הולדתו... והפגישה התמשכה ואני מודדת כל חצי שעה ציר... בארבע בבוקר זה כבר הפך לכל רבע שעה ובבוקר כשהערתי את בעלי לקחת את הבנות ללהסעה ולגן אמרתי לו שאולי כדאי שלא ניסע לסכנין לחפש קרמיקה כמו שתכננו אלא לצ'ק פוסט- שנהיה קרובים יותר לבית החולים.. הודעתי להורים שלו שיגיעו אלינו בצהרים כשהבנות חוזרות הביתה, לקחנו את התיק ויצאנו לדרך, לכיוון חיפה.אחרי כעשר דקות נסיעה היה ציר אחרי 10 דקות ונעם אומר לי " אני נוסע ישר לבית חולים", אמרתי לו מה פתאום ? קרמיקה !!!! אחרי כמה דקות זה כבר הפך לכל חמש דקות ואני עוד בשלי - קרמיקה.....(כשכל הזמן הזה אני מלטפת את הבטן בזמן הצירים מה שמאוד עזר להתגבר על הכאבים) אבל כשהגענו לצומת יגור והצירים כבר היו כל ארבע דקות הבנתי שכדאי שנזדרז. נכנעתי ואמרתי אוקי סע לבית החולים והתשובה היתה " כאילו שהתכוונתי אחרת, אבל למה לבשת את האוברול הזה.. איך אני אוריד לך אותו אם תלדי באוטו?" נסענו כמתוכנן לבית החולים בני ציון , יום ששי, עשר ומשהו בבוקר - לכי תמצאי שם חניה... ונעם אומר לי "אני מוריד אותך והולך למצוא חניה" אמרתי לו שלא יעיז לחשוב על זה בכלל ושאני באה איתו ואז ממש ליד פתח בית החולים הוא גנב חניה למישהו שחיכה להנכס. ההוא התחיל לצעוק עליו "מנוול" ונעם " יש לי פה אישה יולדת" וההוא" אתה בכל זאת מנוול" ואני " אבל אולי תעזור לי לצאת מהאוטו?" בקיצור שישו ושמחו... ואני רגועה ובכלל לא קולטת שאני עוד רגע יולדת ואנחנו עולים במעלית לחדרי הלידה ושם - מהומה ומבולקה. מליון נשים מחכות בתור. הפקידה המצחיקה שואלת אותי למה באתי ואני פורצת בצחוק... בקיצור הסברתי לה שיש לי כל דקה ציר וכדאי שמישהו יקבל אותי ועכשיו! הכניסו אותי לפינת האולטראסאונד והגיעה מיילדת נחמודת בשם עביר שהסבירה לי שיש להם לחץ נוראי היום והתנצלה מראש על הבלאגן. היא בדקה אותי ואמרה שיש לי פתיחה של 3 ס"מ ושתיכף יבוא רופא. אמרתי אוקי והלכתי לשירותים.מעברו השני של הקיר שמעתי מישהי צועקת " אבל אני היית כאן לפניה..".. כשיצאתי הרגשתי כבר את הלחץ הנוראי של הראש ואמרתי לנעם - תקרא לה עכשיו אני צריכה ללחוץ!!!היא הגיעה תוך שתי דקות בדיוק כשירדו המים וראתה שהפתיחה מלאה. וככה כמו שאני עם החולצה מהבית, על מיטת האוטראסאונד בחדר הקבלה, כשמולי דלת השירותים והמזגן(שנעם כיבה) ולידנו סל הכביסה המלוכלכת, תוך חמש לחיצות הילה הגיחה החוצה כמו בסרטים, לאט, קודם הראש ואחר כך כל השאר, בלי קרע, בלי חתך, בשקט. הלידה הראשונה שלי היתה קיסרית בהרדמה, ובשניה אור יצאה כל כך מהר שלא הספיקו להתכונן לכלום ומיד לקחו אותה לשקילה ולא הניחו אותה עלי אלא כעבור כמה דקות . אבל כאן? לא היתה לעביר שום ברירה - האפשרות היתה או להניח אותה עלי או בתוך סל הכביסה.... הרווחנו... הילה היתה שקטה וקצת כחולה ועביר קצת נלחצה. היא אמרה לנו שאין לה זמן להסביר והיא חייבת להכניס אותה פנימה וקצת לחמם אותה. היית רגועה כי ידעתי עמוק בתוכי שהכל בסדר. בינתיים חווינו כמה רגעי ביחד מדהימים עד שעביר חזרה עם הילה העטופה והמחוממת ושמה אותה שוב עלי...ושוב התנצלה על המהירות ועל כך שאין לה זמן להסברים כי היא מתרוצצת בין מספר רב של יולדות. אז התחיל לחץ קל נוסף כי השליה לא יצאה והיה צריך בסופו של דבר להוציא אותה בפרוצדורה... אז גם התפנה סוף סוף חדר לידה. האלונקאיות שבאו להעביר אותי לחדר הלידה היו נסערות מהעובדה שאני בלי חלוק " נו אבל צריך חלוק, ככה אי אפשר...." ושוב פרצתי בצחוק... בכלל הייתי מבודחת כל כך. הכל היה כל כך מדהים ומהיר. למרות כל הרעש מסביב והמהומה, הלידה היתה חוויה מדהימה ,הרגשתי מנותקת מכל ההמולה ומרוכזת בעצמי ובמאמץ הלידה. התאריך היה יום ששי, 12.10 - יום הולדתו של סבא ישראל שלי ואני הרגשתי אותו שם איתי, בחדר הלידה, שומר עלינו בעיני הטובות והאוהבות.. והקרמיקה? אותה כבר קנינו יחד עם הילה, היא מונחת כבר על הקירות מדהימה ביופיה... כל עכבה היא לטובה... תוכן התגובה: תגובות נוספות 13/8/2002  00:06 המון מזל טוב ואושר ל"ת - חגית 13/8/2002  00:28 מזל טוב!! לת - טלטל 13/8/2002  01:08 מזל-טוב על הלידה התמציתית ותודה על השיתוף. אין כמו להגיע 'מבושלת' היטב לחדר לידה (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 13/8/2002  07:39 זה כמו אחד הסיפורים שקוראים בעיתון "ילדה תוך שעתיים"... מזל טוב! (ל"ת) - רותם ושות' 13/8/2002  08:45 שרי, ככה מגניבים סיפור לידה? בלי כותרת?? מזל טוב ענקי לשתי היולדות!! - שרון-ש 13/8/2002  10:00 דמעות התרגשות - אלכס 13/8/2002  10:11 סיפורים מקסימים, תודה ששיתפתן .לת. - ג'קי 13/8/2002  10:28 ליעל ושרי, המון מזל-טוב, איזה סיפורים מקסימים. זה נשמע מפתה להגיע לחדר לידה ברגע האחרון. ל"ת - יעל.ש. 13/8/2002  11:00 ליעל ולשרי, יופי של סיפורים ונפלא תמיד לשמוע על חוויות לידה טובות. רוב אושר ל"ת - איריס גוב 13/8/2002  12:10 כי ף לשמוע! מזל טוב לת - טלי ר 13/8/2002  12:54 איזה סיפורים מדהימים - רותי 13/8/2002  13:02 כן, אבל לא תמיד הכל מושלם - אודי 13/8/2002  15:29 איזו שורה של סיפורי לידה מרגשים! שיהיה לנו רק טוב. ל"ת - קוקי 14/8/2002  00:56 המון המון מזל טוב, איזה סיפורים נפלאים! (ל"ת) - סאלוש 14/8/2002  00:58 באמת מרגש לקרוא את הסיפורים! תודה על השיתוף ושיהיה טוב גם בלידות הבאות! ל"ת - shachar 14/8/2002  20:51 ליעל ושרי המון מז"ט. ל"ת - רויטל

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש