|
13/8/2002 12:51
|
איילה
|
מאת:
|
|
בנות, תודה רבה על התמיכה ובאשר למצבי..
|
כותרת:
|
אני מרגישה יותר תיסכול ועצב מאשר כעס. עצוב לי, שטכנולוגיות חדישות שאמורות להציל חיים ולהטיב עם האנשים גורמות לא פעם לתוצאה הפוכה.
מה שבטוח למדתי לעתיד, שאני לעולם לא אבוא יותר לחדר לידה לפני פתיחה של 6-7 לפחות כשכבר אי אפשר יותר מדי להיתערב. אם אבוא בכלל...
גם אני עוד צריכה להשתחרר משבי הטכנולוגיה וללמוד לסמוך על עצמי ועל תחושותי.
אני לא רואה טעם בלתבוע את בה"ח. זה לא ישנה את התפיסה שלהם - שזאת בעצם הבעיה. כנראה, צריך לחפש כלים אחרים כדי לגרום להם להשתנות מתוך הבנה. הרופאים צריכים להבין שהם לא האדונים של גוף היולדת רק בגלל שזו הגיעה אליהם. וגם הגישה ש"העיקר התוצאה ופחות חשוב התהליך" גורמת לכך. שניהם חשובים. כמו שאמר לי אחד הרופאים בבה"ח : "מה את מתעקשת. תני לנו לעבוד בשקט ותראי שתוך כמה שעות כבר תחזיקי תינוק". את זה שחווית הלידה גם חשובה לי ואני לא מוכנה לוותר עליה הוא לא הצליח להבין.
נראה לי, שתביעה רק תגרום להם ליותר כסת'ח ויותר לחץ. פה צריך חוקים ברורים שיגנו על היולדת (וגם חוק שיחייב כל רופא לתת הסבר מפורט לפני התערבות וקבלת החלטות) וגם יצירת מסגרות אלטרנטיביות תגרום לשינוי תמונה כללית יותר מאשר תביעות. ולמרות כל הצער שבסיפור שלי, אני מודעת לכך שהשינוי כבר התחיל: האם לפני כמה שנים מישהו היה נותן לי 30 שעות לנסות?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
