 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 19/8/2002 19:40 | איריס גוב | מאת: |
| אוסי יקרה שלי | כותרת: | |
|
אוף. מכירה את סיפור לידתו של טל, ובכל פעם מחדש אני רוצה לצעוק לא! לא! לא! ככה לא מגיע לאף אחת ללדת. ניחא, הפן הרפואי של הלידה עימו אפשר להתווכח לכאן או לכאן, אבל המקומם באמת הוא ביחס בקבוק הפלסטיק על פס הייצור. אני לא מצליחה להבין איך אנשים שבחרו במקצוע, אולי היפה בעולם, וזכו, כן זכו בחסד, להיות שותפים יום אחר יום לנס הבריאה, מתייחסים אליו בשיוויון נפש, אדישות, מתובלת במידה לא מועטה של חוסר אנושיות. "המציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו", לא משפט ליפי נפש, ולא משפט שיש בו מסר נסתר לחכמי עולם, אלא פשוט בתכליתו ומעשי בתכליתו, בפרט אצל כל העוסקים ברפואה על גווניה. לא מדובר בו על כבוד הגוף, ומקצועיות המטפל, אלו ברורים מאליהם ואין עליהם עורירין, מדובר על כבוד האדם ברמה הבסיסית ביותר - יחס נאות ומכבד, חיוך, יד מלטפת. אין כל דבר מובן מאליו באדם אחר העומד מולך, הוא עולם ומלואו, כמוהו כמוך. אני הייתי מחייבת את כל העוסקים במיילדות על פניה השונות, לקרוא אחת לחודש, במקום מאמר רפואי, סיפור לידה שכזה, שיחרט היטב היטב במוחם, כך שבפעם הבאה שיגשו לאשה יולדת, ירגישו שזו האישה היחידה בעולם, עם התינוק היקר ביותר של המין האנושי, ויחושו יראת כבוד על כי זכו להיות שותפים לנס הבאתו לעולם. ואוסי, אני חושבת כי את אמיצה מאין כמוך, גיבורה ונפלאה, ניחנת בהמון כוחות, שאת עדיין לא מודעת להם. אישה מיוחדת שהצליחה להתעלות על טראומות לא קלות, ובכל זאת מצאה בתוכה את האור והאהבה לילדיה ולאנשים הסובבים אותה. ניסיונות לא קלים עברת, אך אף אחד מהם לא הצליח לשבור את רוחך המדהימה ואת האופטימיות המקסימה בה נחנת. בזכות העוצמה הנשית של נשים כמוך תפרח תנועת נשים קוראות ללדת, ויבוא השינוי המיוחל. קטונתי מלתאר את תחושותי. תודה לך שוב על כי שיתפת בסיפורך. הוא מוכיח לי שוב, כי יש המון ללמוד מכל חויה שמזומנת לנו טובה כגרועה כאחת. אני מרגישה כי זכות גדולה נפלה בחלקי להמנות בין מכירך ומוקיריך, וכבוד גדול הוא לי כי את מחשיבה אותי כחברתך. אוהבת אותך מאוד אחותי, איריס |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 19/8/2002 18:13 | אסנת יקרה... - נירה |  |
| 19/8/2002 18:26 | אסנת - תודה ששיתפת בסיפור כה טראומטי וקשה. - מרב ב | |
| 19/8/2002 19:47 | פשוט מזעזע!!! אני מקווה שהיום דברים כאלה כבר לא קורים. אסנת- שיהיה לך הרבה אושא עם בעלך וילדייך ושתצליחי לעבד/לאבד את החוייה הכה טראומטית. לת - חגית | |
| 19/8/2002 19:55 | אני מעריצה אותך... - אלכס | |
| 19/8/2002 20:57 | אוסנת יקרה - שרה | |
| 19/8/2002 21:21 | אוסנתי שלי, - יעל.ש. | |
| 19/8/2002 21:47 | אוסנת יקרה... - אלכס | |
| 19/8/2002 21:59 | אוסנת יקרה- - לירון | |
| 19/8/2002 22:00 | לספר את הסיפור - נועה ברקת | |
| 19/8/2002 22:12 | אוסנת היקרה ( ברחה לי ההודעה הקודמת) - אילנה | |
| 20/8/2002 00:04 | אוסנץ' - רותי קרני הורוביץ | |
| 20/8/2002 00:04 | לינק למכתבה של אסנת לבית החולים בו ילדה את מיה - Adi | |
| 20/8/2002 00:05 | הנתיב לסיפור הלידה של מיה http://www.leida.co.il/message.asp?qt=4688 (ל"ת) - ע. ע. רס"ר | |
| 20/8/2002 00:17 | אסנת יקרה אני קוראת ובוכה - Adi | |
| 20/8/2002 00:48 | אסנת יקרה - עידית | |
| 20/8/2002 03:16 | לאחותי האלמונית.. - שרי | |
| 20/8/2002 05:34 | אוסי אהובה שלנו - זהר | |
| 20/8/2002 09:00 | חברותיי לשבט יקרות, תודה מפורטת תבוא מאוחר יותר, קראתי, התרגשתי, נפעמתי וארחיב בהמשך-תודה! (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 11:45 | הנה עכשיו התפנתי, ארוך... - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 11:51 | אסנת - נירה | |
| 20/8/2002 12:21 | הזדעזעתי... למה למחוק את שם ביה"ח - איילת | |
| 20/8/2002 12:21 | שוב תודה נירה יקרה, אין לך מושג כמה זה חשוב לי (ל"ת) ((-: - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 22:45 | אוי אסנת אסנת, אין לי מה להוסיף לכל המילים הטובות שנאמרו - רק חיבוק חזק ומלוא חפניים הערצה על כוחך ואומץ ליבך (לת) - פולינה | |
| 20/8/2002 23:29 | תודה פולינה! ((-: (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 21/8/2002 04:53 | אסנת היקרה, - קוקי | |
| 21/8/2002 07:40 | אסנת יקרה מאד - יסמין | |
| 21/8/2002 08:27 | לאיילת - העניין הוא בכך ש(בהמשך למה שכתבה רותי) הסיפור הזה בעצם יכול להתרחש בכל בית חולים - Adi | |
| 21/8/2002 11:32 | אוסנת , קראתי ובכיתי - לילי | |
| 21/8/2002 13:10 | עוד קצת תודות... - אסנת ש. | |