 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 20/8/2002 03:16 | שרי | מאת: |
| לאחותי האלמונית.. | כותרת: | |
|
אוסנת היקרה, אני לא מכירה אותך . יכול להיות שמדי פעם נתקלתי בשמך בפורום אבל מאחר שאני רק שבועיים מסתובבת כאן לא קראתי את סיפורך על לידתה של מיה עד היום, אחרי שקראתי את הסיפור על לידתך הראשונה. אני שמחה לראות שאת מנסה להוריד מעליך חלק מהעול. וצודקת נועה באומרה שכשאת מספרת את הסיפור את מלבנת אותו ומעבירה אלינו חלק מהמשא והולכת קדימה. שני סיפורי הלידה שלך היו מהמזעזעים ביותר ששמעתי. לא בגלל תהליך הלידה אלא בגלל היחס. בגלל חוסר האנושיות. לשמחתי הרבה(ומזלי הרב יותר) בשלושת לידותי שהתרחשו כולן בבית החולים רוטשילד בחיפה, זכיתי ליחס נפלא.הצוות היה נהדר והוא הסיבה העיקרית שחזרתי לשם שוב ושוב (והפעם האחרונה היתה כבר ממקום רחוק יותר. בפעמיים הראשונות גרתי בחיפה). בלידה הראשונה שלי אחרי שלוש שעות לחיצות הועברתי לחדר ניתוח בו בוצע בי נסיון ואקום ולאחר מכן ניתוח קיסרי.עברתי גם אני ואקום וחיתוך בבשר החי ללא שיכוכים ואני יכולה להבין את רמת הכאב, אבל קשה לי להבין את הבדידות. היה לי המזל והיה איתי צוות נפלא - רופא מרדים שליטף לי את המצח, אחות חמודה שדאגה לחמם אותי ורופא נפלא שדאג לכל השאר. בכיתי כשקראתי את התיאורים שלך. בכיתי עליך ועל כל הנשים שלא יודעות לצעוק ולבקש ולהגיד, על כל אלו שעוברות יחס משפיל בחדרי לידה, שמתייחסים אליהן כמספרים, כסטטיסטיות או במקרה הגרוע יותר כמפריעת לצוות.. אין לי מה להוסיף בנושא הזה על כל קודמותי,אני יכולה רק לשלוח לך ברכה חמה ולאחל לך שאכן תצליחי להשתחרר מהטראומה. ובאשר לילדיך - אל לך להרגיש שיש לך על מה לבקש סליחה. לא יכולת לשנות את מה שקרה, אבל את נתת להם את המתנה הגדולה ביותר - את הבאת אותם לעולם הזה, נתת להם חיים ועשית מעשה בריאה מופלא ,עמדת בגבורה בכל התלאות שבדרך ועשית זאת. ומהרגע שבאו לאויר העולם ועוד לפני כן הם מוקפים באהבתך האדירה ששומרת ומגינה עליהם. שמלטפת אותם ונותנת להם כוח להתמודד, לגדול, לפרוח. שממלאת אותם בחיוניות. אולי לא היתה לך שליטה על אופן לידתם, אבל את ההמשך את מעניקה להם.. ולפי מכתביך המעידים על עוצמות הרגש שלך הם לא חסרים דבר. אני שמחה להיות חלק מהשבט. אני שמחה שאנחנו לומדות מחדש כמה הוא חשוב ואני שמחה שאחנו מקיימות אותו ושומרות על הגחלת, ומפיחות בה חיים.... השבט הזה מלא אהבה, ואהבה היא חיים, אהבה היא כוח, אהבה היא הדבר האמיתי ביותר. קבלי את האהבה הזו ממני ומכולנו, תני לה מקום בתוך לבך וגרשי איתה את הכאב והצער... אחותך "החדשה"... |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 19/8/2002 18:13 | אסנת יקרה... - נירה |  |
| 19/8/2002 18:26 | אסנת - תודה ששיתפת בסיפור כה טראומטי וקשה. - מרב ב | |
| 19/8/2002 19:40 | אוסי יקרה שלי - איריס גוב | |
| 19/8/2002 19:47 | פשוט מזעזע!!! אני מקווה שהיום דברים כאלה כבר לא קורים. אסנת- שיהיה לך הרבה אושא עם בעלך וילדייך ושתצליחי לעבד/לאבד את החוייה הכה טראומטית. לת - חגית | |
| 19/8/2002 19:55 | אני מעריצה אותך... - אלכס | |
| 19/8/2002 20:57 | אוסנת יקרה - שרה | |
| 19/8/2002 21:21 | אוסנתי שלי, - יעל.ש. | |
| 19/8/2002 21:47 | אוסנת יקרה... - אלכס | |
| 19/8/2002 21:59 | אוסנת יקרה- - לירון | |
| 19/8/2002 22:00 | לספר את הסיפור - נועה ברקת | |
| 19/8/2002 22:12 | אוסנת היקרה ( ברחה לי ההודעה הקודמת) - אילנה | |
| 20/8/2002 00:04 | אוסנץ' - רותי קרני הורוביץ | |
| 20/8/2002 00:04 | לינק למכתבה של אסנת לבית החולים בו ילדה את מיה - Adi | |
| 20/8/2002 00:05 | הנתיב לסיפור הלידה של מיה http://www.leida.co.il/message.asp?qt=4688 (ל"ת) - ע. ע. רס"ר | |
| 20/8/2002 00:17 | אסנת יקרה אני קוראת ובוכה - Adi | |
| 20/8/2002 00:48 | אסנת יקרה - עידית | |
| 20/8/2002 05:34 | אוסי אהובה שלנו - זהר | |
| 20/8/2002 09:00 | חברותיי לשבט יקרות, תודה מפורטת תבוא מאוחר יותר, קראתי, התרגשתי, נפעמתי וארחיב בהמשך-תודה! (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 11:45 | הנה עכשיו התפנתי, ארוך... - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 11:51 | אסנת - נירה | |
| 20/8/2002 12:21 | הזדעזעתי... למה למחוק את שם ביה"ח - איילת | |
| 20/8/2002 12:21 | שוב תודה נירה יקרה, אין לך מושג כמה זה חשוב לי (ל"ת) ((-: - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 22:45 | אוי אסנת אסנת, אין לי מה להוסיף לכל המילים הטובות שנאמרו - רק חיבוק חזק ומלוא חפניים הערצה על כוחך ואומץ ליבך (לת) - פולינה | |
| 20/8/2002 23:29 | תודה פולינה! ((-: (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 21/8/2002 04:53 | אסנת היקרה, - קוקי | |
| 21/8/2002 07:40 | אסנת יקרה מאד - יסמין | |
| 21/8/2002 08:27 | לאיילת - העניין הוא בכך ש(בהמשך למה שכתבה רותי) הסיפור הזה בעצם יכול להתרחש בכל בית חולים - Adi | |
| 21/8/2002 11:32 | אוסנת , קראתי ובכיתי - לילי | |
| 21/8/2002 13:10 | עוד קצת תודות... - אסנת ש. | |