 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 20/8/2002 11:45 | אסנת ש. | מאת: |
| הנה עכשיו התפנתי, ארוך... | כותרת: | |
|
נירה יקרה, את עבורי ההוכחה שאפשר גם אחרת, אני כל כך מאושרת, שלידתך החזירה לך את האמון בגופך, שמחה על שעשית שלום עם עצמך – תודה. איריסי שלי – אוהבת אותך בחזרה! יעל יקרה, את אינך חלשה במילים כלל וכלל. שואבת הרבה כוח ממילותייך, תודה אהובה. נועה, אני שמחה שבחרתי לתת את הסיפור שלי לכן – בנות השבט ועוד יותר שמחה שבחרתן אתן להיות איתי סביב מדורת השבט. ואת צודקת יקירה, זה משחרר, מנקה ומקל. עדי, תודה לך על מילותייך, הן נגעו לליבי מאוד. מקווה שתוכלי גם את לעשות שלום עם לידתך, שתפי את בנות השבט – מומלץ... עידית, שולחת לך חיבוק גדול וחם בחזרה, יודעת איזו כברת דרך עשית וגאה בך עד מאוד! שרי, אני אסירת תודה על השבט הזה ועל שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק ממנו, תודה גם לך. זהר נפלאה שלי – תודה לך בחזרה אהובה. ולמרב ב., חגית, אלכס, שרה, לירון, אילנה וליאתי – תודה, תודה, תודה. חיממתן את ליבי עד מאוד. ולך רותי יקרה, הותרת אותי ללא מילים, כמעט... נפגשנו רק בחטף, אך איזו אבחנה, שתהיי לי בריאה... מרגישה עירומה בפנייך, במובן הכי טוב של המילה. נגעת בדיוק בסתירה של חיי, אף אחד לא מאמין, שלי יכול לכאוב... תמיד הייתי המוצלחת, היפה, המחוזרת, הנחשקת – אז באמת איך יכול להיות שכואב לה? "תאספי את עצמך" – משפט שחוזר כחוט השני בחיי, את שיש לה הכל, אין לך זכות לכאוב, להתאבל. חיזרי לחייך המושלמים והניחי לנו. אני מודה לך ולכולכן על הזכות שנתתן לי להיות עירומה ויחד עם זאת כה מוגנת ועטופה. מילים לא יוכלו לתאר את תחושותיי היום, אולי הולכת על אוויר... אני מרגישה קלה יותר, שלמה יותר. אנצור את מילותייכן על לוח ליבי לתמיד, את זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני. ולסיום כמה מילים מהשיר של ירדן בר-כוכבא שנגעו לליבי: "הנה הם באים ימים של שקט אחרי הרעש הגדול והנורא אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה" זה מה שאני עושה בימים אלו, יושבת בערב במרפסת ביתי עם בעלי היקר, שבלעדיו הכל היה נראה אחרת וטווה רקמה חדשה לשזור בזו הישנה. תודה לכן יקרות אסנת |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 19/8/2002 18:13 | אסנת יקרה... - נירה |  |
| 19/8/2002 18:26 | אסנת - תודה ששיתפת בסיפור כה טראומטי וקשה. - מרב ב | |
| 19/8/2002 19:40 | אוסי יקרה שלי - איריס גוב | |
| 19/8/2002 19:47 | פשוט מזעזע!!! אני מקווה שהיום דברים כאלה כבר לא קורים. אסנת- שיהיה לך הרבה אושא עם בעלך וילדייך ושתצליחי לעבד/לאבד את החוייה הכה טראומטית. לת - חגית | |
| 19/8/2002 19:55 | אני מעריצה אותך... - אלכס | |
| 19/8/2002 20:57 | אוסנת יקרה - שרה | |
| 19/8/2002 21:21 | אוסנתי שלי, - יעל.ש. | |
| 19/8/2002 21:47 | אוסנת יקרה... - אלכס | |
| 19/8/2002 21:59 | אוסנת יקרה- - לירון | |
| 19/8/2002 22:00 | לספר את הסיפור - נועה ברקת | |
| 19/8/2002 22:12 | אוסנת היקרה ( ברחה לי ההודעה הקודמת) - אילנה | |
| 20/8/2002 00:04 | אוסנץ' - רותי קרני הורוביץ | |
| 20/8/2002 00:04 | לינק למכתבה של אסנת לבית החולים בו ילדה את מיה - Adi | |
| 20/8/2002 00:05 | הנתיב לסיפור הלידה של מיה http://www.leida.co.il/message.asp?qt=4688 (ל"ת) - ע. ע. רס"ר | |
| 20/8/2002 00:17 | אסנת יקרה אני קוראת ובוכה - Adi | |
| 20/8/2002 00:48 | אסנת יקרה - עידית | |
| 20/8/2002 03:16 | לאחותי האלמונית.. - שרי | |
| 20/8/2002 05:34 | אוסי אהובה שלנו - זהר | |
| 20/8/2002 09:00 | חברותיי לשבט יקרות, תודה מפורטת תבוא מאוחר יותר, קראתי, התרגשתי, נפעמתי וארחיב בהמשך-תודה! (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 11:51 | אסנת - נירה | |
| 20/8/2002 12:21 | הזדעזעתי... למה למחוק את שם ביה"ח - איילת | |
| 20/8/2002 12:21 | שוב תודה נירה יקרה, אין לך מושג כמה זה חשוב לי (ל"ת) ((-: - אסנת ש. | |
| 20/8/2002 22:45 | אוי אסנת אסנת, אין לי מה להוסיף לכל המילים הטובות שנאמרו - רק חיבוק חזק ומלוא חפניים הערצה על כוחך ואומץ ליבך (לת) - פולינה | |
| 20/8/2002 23:29 | תודה פולינה! ((-: (ל"ת) - אסנת ש. | |
| 21/8/2002 04:53 | אסנת היקרה, - קוקי | |
| 21/8/2002 07:40 | אסנת יקרה מאד - יסמין | |
| 21/8/2002 08:27 | לאיילת - העניין הוא בכך ש(בהמשך למה שכתבה רותי) הסיפור הזה בעצם יכול להתרחש בכל בית חולים - Adi | |
| 21/8/2002 11:32 | אוסנת , קראתי ובכיתי - לילי | |
| 21/8/2002 13:10 | עוד קצת תודות... - אסנת ש. | |