21/8/2002 11:32
|
לילי
|
מאת:
|
אוסנת , קראתי ובכיתי
|
כותרת:
|
וחשבתי כמה החוויה שלך נשמעת כמו אונס , וכמה אף פעם אי אפשר לשכוח או לסלוח על זה שזה קרה לך. ורציתי להגיד לך שזה היה יכול לקרות לכל אחת מאיתנו , שאת לא אשמה , לא אשמה שבחדר לידה אחד נאספו כל כך הרבה טיפוסים שהתייחסו אליך כמו לחפץ או לפתולוגיה מהלכת, לא אשמה שבתוך הכאב האינסופי שללא אמפטיה ואהבה מהסביבה אין לי מושג איך אפשר לסבול אותו לא הצלחת להזכיר לאותה המיילדת שהיא לא עובדת במשחטה אלא מלווה נשים ברגעיהן החשובים ומקבלת תינוקות לעולם חדש. לא אשמה שבתוך הסיוט הזה שבו היית לבד ואף אחד לא בא לעזרך לא יכולת להיות לילדך מהרגע הראשון לגמרי. רציתי להגיד לך שזה שעברת את זה ולא שקעת לדכאון או רחמים עצמיים אלא התעקשת ללכת הלאה ולשקם את עצמך אומר שאת מדהימה , חיבוק גדול לילי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|