פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

28/9/2002 10:50 זהר מאת: אוי כלבובה יקירה זה בדיוק זה - איך הן היו באות ומסתובבות בין הרגליים כותרת: ולמעשה רק כדי ל"ראות את התינוק", ובכלל לא כדי לעזור !!! אני לא אשכח איך אמא שלי רצתה לבוא ואני החלטתי לומר את האמת ופשוט אמרתי לה - "יעל אצלי, ויעל היחידה שעוזרת לי, אז אני אסדר את הלו"ז לפי מתי היא יכולה להגיע לעזור, ולא לפי מתי נוח לך להגיע..." - ואיך פור דה סייק אוף לא לעזור היא הצליחה אפילו מאמירה כזו לא להיעלב ולא לקחת לתשומת הלב... דווקא חמותי היתה נכונה לעזור אבל מי יכול לסבול אותה, ועוד אחרי לידה... ועוד אחרי שביום החזרה מביה"ח היא צנחה אצלנו בבית עם הסבא והסבתא ("הם נורא רצו לראות את הנין..."), ואני התעוררתי משינה מבלי לדעת שכולם כולל שני גיסיי יושבים בסלון (כן, גם לבעלי היתה מחיקת מוח זמנית לאחר הלידה והוא לא חשב להודיע לי...), ואני יוצאת לשירותים לאחר שעתיים של שינה הזויה, בתחתונים החד פעמיים המחרידים שבתוכם פד ספוג ביותר דם ממה שהמשטרה מרשה... דמיינו את הסיטואציה... ואחר כך התפלאו למה השתוללתי מבכי ו"גירשתי" את כולם מהבית - אני יצאתי המכשפה, גם בעיני בעלי, וכך כמעט התגרשנו יומיים אחרי הלידה... רק מהקריזה על חמותי נשארתי נשואה לו... סתאאאאאם.... אגב הסבתא עד היום לא מדברת איתנו, את המסיבה של יואב בגיל חודש היא והסבא החרימו, ועד היום היא לא ראתה את הנין שלה. וזו אשה שילדה ארבעה ילדים, הראשון בגיל 15, ואמורה לדעת משכב לידה מהו ! אז אולי בהזדמנות זו עצה נוספת - הריוניות, הכינו את המשפחה לכך שאולי לא תרצו שאף אחד יבוא ! שבועיים לפחות. ושהבעל לא יחזור לעבודה שלושה ימים אחרי החזרה מביה"ח !!! כשניצן חזר לעבודה חשבתי שאני פשוט אמות, ולא כאמירה. אגב, נדמה לי שזה הדבר השלישי שהתכונתי לומר בהודעה המקורית - שהבעל ייקח לפחות שבועיים, אם לא שלושה, של חופשה !!! ולעניין ההורים שלנו - (עכשיו הגיג כבד ואולי מקומם, מי שלא מסכימה איתי זכותה רק לא להתעצבן בבקשה...) - יש לי הרגשה שאנחנו שנולדנו לדור ההוא שגדל בצנע (אני לא יודעת אם זה קשור, זה רק כדי למקם הסטורית את גיל הורינו...), לדור ההוא שרובן לא הניקו, ולכן הן כאלו הורסות הנקה איומות (כן, גם לי אפאחד במשפחה לא פירגן את השאיבות ההסטריות, את הביקורים כל שבוע אצל דר' ליבוביץ'... את האטרף לא לתת מוצץ...), הדור ההוא שגידל ילדים כעול, לא ככיף, לא כטעם החיים - בעצם אולי זה פרטי שלי אבל אני רואה את זה גם סביבי - הילדים כעול, למשל - מה פתאום לנסוע עם הילד לחו"ל ? הרי חופשה זו חופשה מהילד !!! ואצלנו ממש לא, חופשה זו דרך להיות כל המשפחה ביחד, אני לא מחפשת איפה להשאיר את הילד !!! או "למה הוא ישן עלייך ? אם תניחי אותו הוא יתעורר ?" - כשהדגש על "תניחי" - כל הזמן רוצים שאני "אניח" אותו, כל דקה שהוא על הידיים או במינשא היא מבחינתם הרגל מגונה שיש להצילנו ממנו ומיד ! ואני, אני רוצה את הילד שלי עליי ! טוב לו ככה ! אז זה קשה ? אז מה. או - "למה שלא תצאו קצת להתאוורר בלי הילד ?" - לא רוצה להתאוורר ממנו ! אני לא חנוקה ! אצלם זה כל הזמן "להניח", "להתאוורר" - בקיצור, בינינו - להיפטר... אצלם ילד טוב הוא ילד שלא מרגישים אותו... ואני, אני רוצה להרגיש ! אז זה קשה ? אז מה. ולסיום למי ששרדה עד כאן - אפיזודת הנקה משעשעת מיבול השבוע באיקאה - סיימנו את הקומה הראשונה (מזמינים הסחורה - ועכשיו יש איזו שעה לשרוף... מוכר לא?), והנה בתינוכיס מתחילה תנועה חשודה שברי לי כי תוך דקות תתגבש לכדי זעקות קרב - הילד רעב. נו, הבטיחו לי באיקאה פינת הנקה, שמתי פעמיי לכיוון השירותים, ברם מתברר כי פינת ההנקה שוכנת בקומת הכניסה בלבד, ולא בשירותים בקומה העליונה, ואני מגיעה עד השירותים כדי לגלות זאת... בן החלב כבר בקריזה עליי (עכשיו כולם מנידים את ראשם ואומרים זה לזה - "נו, רואים שלא נוח לו בדבר הזה", להלן המינשא, ואני אהיה זו שאוציא לכולנו הנושאות שם רע...???) בקיצור, לא יעלה על הדעת בצפיפות הזו להגיע עד פינת ההנקה בקומה התחתונה, הילד שלי רעב וכל העולם יכול להישרף מצידי. התיישבתי לי כמו שאני, קרסתי על רצפת המסדרון, חלצתי והשקט שב לשרור - הילד אוכל, מבסוט מהחיים. אחרי כעשר דקות לפתע מגיחה במסדרון אשה ותינוקת בידיה, מבט מחפש בעיניה - היא רואה אותי והקלה מציפה את עיניה... בלי אומר ודברים מתיישבת לידי, מתארגנת ומחברת את הילדה למחוז חפצה... וכך ישבנו שתינו והנקנו בחדווה - היה משעשע. תוכן התגובה: תגובות נוספות 27/9/2002  16:58 ומתפרצת לעצמי עם הודעה לאסתית - בואי נדבר על זה בכל זאת, מה את אומרת ? המייל שלי מצ"ב. מחכה לשמוע ממך. (ל"ת) - זהר 27/9/2002  18:35 אולה זהר יקרה, אהבתי כל מילה (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 27/9/2002  20:39 זהר, את מזכירה לי כמה אני מתגעגעת אליך, - תמי 27/9/2002  20:40 מצטרפת לתשואות, הריוניות - חובה לקרוא, כל מילה זהב - דיאנה 27/9/2002  22:10 זהר - הקול השפוי, העמוק והמכבד שביננו - יסמין 27/9/2002  22:59 מצטרפת לכל האהובות במחמאות לזהר (ל"ת) - ענבל ל 27/9/2002  23:10 זוהר, כולי הזדהות... - שירי 28/9/2002  00:11 אחחחחחח.......... זהר יקירתי....מצטרפת למחיאות הכפיים. רותי - להלאים ומיד למדור 'השיבה הביתה'! (לת) - פולינה 28/9/2002  01:14 זהר - מקסים , אבל יש גם צד שני... - שרי 28/9/2002  08:30 כבר מזמן תיכננתי לכתוב על טראומת "לאחר הלידה" שלי - כלבובה 28/9/2002  09:57 כלבובה יקרה, אין לי מילים חכמות לומר לך - שפירית 28/9/2002  10:04 תודה לזהר ולכלבובה - סאלוש 28/9/2002  10:16 החלק הקשה ,אבל בלתי נמנע........ - טלי ר 28/9/2002  11:15 זהר - את כל כך צודקת - כלבובה 28/9/2002  11:23 יש לי באינטואיציה ואני לא יודעת למה - הגר 28/9/2002  11:23 זהרי- נשיקות, ושרי- - לירון 28/9/2002  11:23 זהרי- נשיקות, ושרי- - לירון 28/9/2002  11:26 לא תמיד זה כך - תיתי 28/9/2002  11:39 זהר - סיפור איקאה - תמי.ד. 28/9/2002  13:37 אח, זהר יקירה, המיטיבה כל כך לכתוב… כמה מילים לכלבובה וים של הגיגים (ארוך) - אסנת ש. 28/9/2002  14:28 אוסי אהובה, למי אם לא לך מגיעה אמא שהיא ברכה גדולה... ברור שלכל אחת "מגיע" אבל את בשבילי משהו מיוחד. ולהגר - זהר 28/9/2002  14:35 בהמשך לפולינה ובשיא הענווה - רותי, אם תרצי אני בלי בעיה מסגננת ומרחיבה היריעה, למען יראו וייראו... (ל"ת) - זהר 28/9/2002  14:53 לאסנת, אחת הסיבות לקשר השתיקה - כלבובה 28/9/2002  18:39 פונקציה של תינוק... אהבתי :) (ל"ת) - סאלוש 28/9/2002  19:18 רק להוסיף בנושא ריפוד הקן: אותי אמא שלי שלחה לפסיכולוג כי "לא יתכן שתבכי אחרי הלידה! משהו לא בסדר!" (ל"ת) - שרון-ש 28/9/2002  20:33 וואו בנות... כל הדיון הזה - 'גזור ושמור' אחד ענק. (ל"ת) - פולינה 28/9/2002  21:22 באמת דיון מדהים, - אנט 28/9/2002  21:53 נכון כלבובה, אף אחת מאיתנו לא רוצה להיות "משביתת שמחה" - אסנת ש. 28/9/2002  22:13 וואלה בנות, החזרתן לי נשכחות לתודעתי - איריס גוב 28/9/2002  22:43 מותר לנתץ מיתוסים? - הפעם אנונימית 28/9/2002  22:55 אנונימית, נהדר! איזה כיף לקרוא (ל"ת) - אנט 28/9/2002  22:59 אנונימית יקרה, למה בעילום שם? תפרגני לעצמך - אסנת ש. 28/9/2002  23:30 ואווו איזה דיון מדהים! - ריש הכלה הלא קלה 29/9/2002  01:55 אגזור ואשמור כדבעי - זהר יקרה, סילוופלה! - רותי קרני הורוביץ 29/9/2002  09:05 נעה נולדנו באותו יום - Adi 29/9/2002  12:38 ועוד הערה על קשר השתיקה הכפוי, ולמה אני ממשיכה בו (חוץ מפה) - ורד 29/9/2002  13:08 על תמיכה - נועה ברקת 29/9/2002  14:21 וגם - וואו ריש - זה מה שאימא שלך עשתה? - ורד 29/9/2002  15:50 אין לי מה להוסיף על הדיון המדהים הזה... אבל להגר.... - ליאת 30/9/2002  00:49 ורד, - ריש 30/9/2002  11:46 נהניתי מהדיון וגם... - שרי 3/10/2002  22:50 באיחור מופלג... המון תודה לזהר, איריס ורותי על מילותייכן (ל"ת) - אסנת ש.

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש