28/9/2002 21:22
|
אנט
|
מאת:
|
באמת דיון מדהים,
|
כותרת:
|
והכל כבר נאמר והכל נכון. אני רוצה רק לספר שבחודש וחצי אחרי הלידה (בדיוק פוסט לפי הספרים) בעלי היה מובטל, שנינו היינו בבית, ובלי לחשוב יותר מידי על הנסיבות (הפיטורים והכל), פשוט יצא מצב שהיום נראה לנו הכי טבעי שבעולם, והיום אני לא מצליחה לדמיין את עצמינו, אותי בעיקר, עוברים את זה אחרת. שנינו, בעצם שלושתינו, נקלטנו ביחד אל החיים החדשים. זה לא מנע מאיתנו את הבכי, לחץ, בלבול כעסים וכו', כמו אצל אחרים, אבל עם כל האמפטיה הקיימת ממילא (ושהיא המהות וההגדרה של אהבה, לפי בן זוגי) השהיה ביחד בבית עוררה רגשות השתתפות ממש עמוקים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|