פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

29/9/2002 01:55 רותי קרני הורוביץ מאת: אגזור ואשמור כדבעי - זהר יקרה, סילוופלה! כותרת: מה, להדביק אותו לפוסטפרטום ממרומי התובנה של השנה שאחרי? ולאנונימית - הצטמררתי מנחת. יש לי חשד שהצהבת ילודים הזו מסדרת לנו שבוע חרופ שלהם, וצהריים מסודרים ונקיים לנו, אך ההיסטוריה תשפוט. כלבובה יקרה, הזווית החדשה של הניכור האימהי שהעזת להוציא מהארון, הפגיעות הזו, היא עדיין בחזקת חור שחור עבורי, לפחות. המשחק קפוץ האגרוף ב'עזרה' מדודה עד מילימטרים, תמורת ויתור על הסנטימטר האחרון של מרחב המחיה שלנו, ההשפלה, ושוב המנוכרות האיומה במלוא היכולת שלה להכאיב. כוויות קור. מי שלא היתה שם לא תבין. האם ייתכן כי אמהות אלו שלנו עושות הכל כדי למנוע מאיתנו לגדל את תינוקותינו באהבה לה היינו ראוים בעצמנו? המנוכרות הזו, של חלקן לפחות של אמהותינו, - חידתית בעיני, אך אני מניחה שלא הושתלה לתוכן אלא במכאובים. ושוב קשר השתיקה. מושג בלתי מתאים בעליל לתיאור התוצאה והסיבה לאי-המוכנות לחיינו כהורים. את המאמר (תודה על המילים החמות), כתבתי למעלה משבע שנים לאחר הולדת בני הבכור, ולפני כניסתי להריון ולידת בתי השניה. פוסטפרטום, מסתבר, הוא מצב קיומי שיש לו נקודת קצה אחת בלבד - התחלה, ואין לו סוף. דווקא את, זהר יקרה, נדמה לי שקיבלת את העצה המלומדה 'להתחיל עם הילד השני' - עם תובנות שמשקלן בזהב. מדהים הקטע של 'תשימי בלול ו'קצת להתאוורר'. כידוע גם רצוי לתת נר בטוסיק כש'תינוק לא שקט'. ואוסנץ', נפלא לשמוע שאמך העבירה לך בגנים המולדים והסביבתיים שיצרה לך את מידת הרחמים והעזרה לאמהות מבין חברותיך. ולגבי הציפיה לתשובה המושלמת - אין כמוה להמשכת קשר השתיקה. לעניות דעתי האתגר הגדול באימהות הוא שמירה על רצף אהבה, שכמו החלב, יש בו הרים ועמקים משתנים. אני רואה לפעמים הורה שמחייך חיוך לכאורה טוב לב ולמעשה אטום ומטופש אל הילד שלו. לא יודעת מה בדיוק שם מוציא אותי מדעתי שם, אך ברור לי שפאסאדת ה'אהבה' הזו מכסה על חור שחור מאד, ראה הכללות כ'כל התינוקות כל-כך חמודים', מילה או מחווה רעה לא תוציא מהם, אך גם לא טיפה של רגש אמיתי. רק שתיקה. הרחש הלבן של מכונת החיים של השבט. אח, דיון כמו בימים ההם. תודה. תוכן התגובה: תגובות נוספות 27/9/2002  16:58 ומתפרצת לעצמי עם הודעה לאסתית - בואי נדבר על זה בכל זאת, מה את אומרת ? המייל שלי מצ"ב. מחכה לשמוע ממך. (ל"ת) - זהר 27/9/2002  18:35 אולה זהר יקרה, אהבתי כל מילה (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 27/9/2002  20:39 זהר, את מזכירה לי כמה אני מתגעגעת אליך, - תמי 27/9/2002  20:40 מצטרפת לתשואות, הריוניות - חובה לקרוא, כל מילה זהב - דיאנה 27/9/2002  22:10 זהר - הקול השפוי, העמוק והמכבד שביננו - יסמין 27/9/2002  22:59 מצטרפת לכל האהובות במחמאות לזהר (ל"ת) - ענבל ל 27/9/2002  23:10 זוהר, כולי הזדהות... - שירי 28/9/2002  00:11 אחחחחחח.......... זהר יקירתי....מצטרפת למחיאות הכפיים. רותי - להלאים ומיד למדור 'השיבה הביתה'! (לת) - פולינה 28/9/2002  01:14 זהר - מקסים , אבל יש גם צד שני... - שרי 28/9/2002  08:30 כבר מזמן תיכננתי לכתוב על טראומת "לאחר הלידה" שלי - כלבובה 28/9/2002  09:57 כלבובה יקרה, אין לי מילים חכמות לומר לך - שפירית 28/9/2002  10:04 תודה לזהר ולכלבובה - סאלוש 28/9/2002  10:16 החלק הקשה ,אבל בלתי נמנע........ - טלי ר 28/9/2002  10:50 אוי כלבובה יקירה זה בדיוק זה - איך הן היו באות ומסתובבות בין הרגליים - זהר 28/9/2002  11:15 זהר - את כל כך צודקת - כלבובה 28/9/2002  11:23 יש לי באינטואיציה ואני לא יודעת למה - הגר 28/9/2002  11:23 זהרי- נשיקות, ושרי- - לירון 28/9/2002  11:23 זהרי- נשיקות, ושרי- - לירון 28/9/2002  11:26 לא תמיד זה כך - תיתי 28/9/2002  11:39 זהר - סיפור איקאה - תמי.ד. 28/9/2002  13:37 אח, זהר יקירה, המיטיבה כל כך לכתוב… כמה מילים לכלבובה וים של הגיגים (ארוך) - אסנת ש. 28/9/2002  14:28 אוסי אהובה, למי אם לא לך מגיעה אמא שהיא ברכה גדולה... ברור שלכל אחת "מגיע" אבל את בשבילי משהו מיוחד. ולהגר - זהר 28/9/2002  14:35 בהמשך לפולינה ובשיא הענווה - רותי, אם תרצי אני בלי בעיה מסגננת ומרחיבה היריעה, למען יראו וייראו... (ל"ת) - זהר 28/9/2002  14:53 לאסנת, אחת הסיבות לקשר השתיקה - כלבובה 28/9/2002  18:39 פונקציה של תינוק... אהבתי :) (ל"ת) - סאלוש 28/9/2002  19:18 רק להוסיף בנושא ריפוד הקן: אותי אמא שלי שלחה לפסיכולוג כי "לא יתכן שתבכי אחרי הלידה! משהו לא בסדר!" (ל"ת) - שרון-ש 28/9/2002  20:33 וואו בנות... כל הדיון הזה - 'גזור ושמור' אחד ענק. (ל"ת) - פולינה 28/9/2002  21:22 באמת דיון מדהים, - אנט 28/9/2002  21:53 נכון כלבובה, אף אחת מאיתנו לא רוצה להיות "משביתת שמחה" - אסנת ש. 28/9/2002  22:13 וואלה בנות, החזרתן לי נשכחות לתודעתי - איריס גוב 28/9/2002  22:43 מותר לנתץ מיתוסים? - הפעם אנונימית 28/9/2002  22:55 אנונימית, נהדר! איזה כיף לקרוא (ל"ת) - אנט 28/9/2002  22:59 אנונימית יקרה, למה בעילום שם? תפרגני לעצמך - אסנת ש. 28/9/2002  23:30 ואווו איזה דיון מדהים! - ריש הכלה הלא קלה 29/9/2002  09:05 נעה נולדנו באותו יום - Adi 29/9/2002  12:38 ועוד הערה על קשר השתיקה הכפוי, ולמה אני ממשיכה בו (חוץ מפה) - ורד 29/9/2002  13:08 על תמיכה - נועה ברקת 29/9/2002  14:21 וגם - וואו ריש - זה מה שאימא שלך עשתה? - ורד 29/9/2002  15:50 אין לי מה להוסיף על הדיון המדהים הזה... אבל להגר.... - ליאת 30/9/2002  00:49 ורד, - ריש 30/9/2002  11:46 נהניתי מהדיון וגם... - שרי 3/10/2002  22:50 באיחור מופלג... המון תודה לזהר, איריס ורותי על מילותייכן (ל"ת) - אסנת ש.

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש