|
2/10/2002 18:01
|
דנה השניה
|
מאת:
|
|
מזל טוב ! הזדהות גדולה ואולי עצה
|
כותרת:
|
קודם כל אני שולחת לך הרבה רגשי הזדהות והבנה. גם לי היתה נפילה לא קטנה אחרי הלידה השניה של בני. הרגשתי שאין לי כוח לכלום כלום כלום. יחד עם רגשי אשמה נוראים על זה שאני לא נותנת מספיק תשומת לב לבעלי ולבתי הגדולה ולבית, זו תערובת נוראית שקשה להחלץ ממנה. מה שאת לא עושה - את מרגישה שאת טועה ומכאיבה (לאחרים או לעצמך).
אני רק יכולה לומר לך מה עשיתי - דיברתי עם בעלי וקיבלתי ממנו או.קי. לקחת זמן רק לעצמי ולתינוק. הוא לקח על אחריותו את הגדולה ואת הבית. לזמן קצר (קצר מדי ;-) ) הרשתי לעצמי ***מכל הלב*** לנוח ולהיות עם הבן שלי. ויתרתי על כל שאר הדברים ושכל העולם יתמוטט.
האם את יכולה להרשות לעצמך משהו כזה? פשוט להיות עם הבת המקסימה החדשה שלך, ולא לעשות כלום חוץ מזה? מגיע לך שיהיה לך את הזמן הזה, אחרי הלידה הקשה והתסכול שתיארת - להתארגן על עצמך מחדש, לבכות החוצה את הכאב והצער, לבדוק אולי צריך להשקיע בעזרה קצת יותר מאסיבית בצד הנפש.
נשמע שהאיש שלך מבין אותך. אולי כדאי לנסות?
הרבה איחולי אושר ואהבה למשפחה החדשה שלכם. ודרך אגב - אילו שמות מקסימים!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
