כל כך שמחה לקרוא את הסיכום הזה שלך...נשמע שאכן עברת כברת דרך משמעותית ובהחלט ראויה לציון. יופי שכבר פחות עייפים, יופי שגדלים, הילדה והפה, יופי שמתחברים ולומדים לקרוא אותם. תבורכי על מילותייך לאמהות הטריות, משום שזה בדיוק מה שהן צריכות לקרוא: שזה חולף ומשתפר כל הזמן. הם גדלים ומשתנים והכל נהיה יותר ברור עם הזמן. רק צריך נשימה ארוכה ולא להתייאש. איך הבית? ספרי קצת!
להתראות בקרוב ענבל
|
תוכן התגובה:
|