פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

20/1/2003 08:47 נועה ברקת מאת: תקועה בתעלת הלידה כותרת: - כך כתבת... במעבר בין המלאות שמכילה את עצמה לבין הנפרדות הגדולה ביותר. גם לי זההה היה קשה להתפקח מהקסם של הלידה וההריון לתוך המציאות של החיים עם תינוק קטן ותובעני. ואני עדיין חושבת שכל אם יולדת צריכה שיטפלו בה כמו בתינוקת בתקופה הראשונה: פינוקים, עיסויים, אוכל טעים, מנוחה, חברה ועידוד. אחרת אולי אנחנו עוברות את ההר, מתגברות וממשיכות, אבל במידה רבה נשארות תקועות בתעלת הלידה או מרגישות שהוכרחנו לצאת לעולם מהר מידי. מתי יגע הרגע שנרגיש וגם נוכל לקבל זאת כמתנה מהעולם שמגיע לנו שיטפלו בנו כשאנחנו מטפלות בילדים שלנו? תוכן התגובה: תגובות נוספות 19/1/2003  22:04 מותר ורצוי לדבר על זה - אמא של ליאור 19/1/2003  22:29 איטהל, מזל טוב להולדת אוריה, להולדתך כאם ולהולדתכם כמשפחה. דברייך מרגשים מאד - ענבל ל 19/1/2003  22:50 איטהאל המקסימה! - טנגה 19/1/2003  23:10 מאוד מרגש לקרוא ועוד.... - איימי 19/1/2003  23:57 איטהל חכמה ורגישה, יקירתי... - שרי 19/1/2003  23:59 וגם בחרת שם מקסים, מזל טוב! (ל"ת) - עינת האחרת 20/1/2003  04:50 איטהל - - שרון-ש 20/1/2003  06:45 כל כך מותר לדבר על זה - רותם ו שות 20/1/2003  07:33 ברכות - אבאטר 20/1/2003  09:45 איטהל ואוריה היקרים - זהר 20/1/2003  10:01 אוי את כל כך צודקת. אני מעודדת אותך שזה ישתפר עם הזמן. (ל"ת) - אורלי של ליאור 20/1/2003  10:04 Mazal-Tov - Hadar 20/1/2003  11:47 התחושות שאת מתארת הן חלק מהמארג שהופך אותנו לאנושיים - איריס גוב 20/1/2003  20:23 יקרה, ברוכה הבאה - - שירי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש