שינה היא מצב פיזיולוגי המורכב ממחזורים של שינה קלה, שינה עמוקה ושנת חלום. משך מחזור שינה בילוד הוא כ-50 דקות ובילד, כמו במבוגר כ-90 דקות. שינה טובה הכרחית לתפקוד התקין של המוח והגוף כולו. הפרעת שינה היא פגיעה במהלך התקין של השינה אשר יכולה לנבוע מקשיים בהרדמות, קשיים בשמירה על רצף השינה (קיטוע של השינה), הפרעות נשימה בשינה, התנהגויות לא רצויות כמו הליכה או צעקות בזמן שינה, הפרעות בתזמון השינה ומשך שינה קצר.

כשתינוק נולד הוא ישן 16 שעות המתפזרות על פני כל היממה בפאזות של שלוש-ארבע שעות. במהלך השנה הראשונה לחייו יש שינוי בדפוס השינה והיא מתחילה להתרכז בהדרגה בשעות הלילה, להיות רציפה יותר ויותר ובמקביל שנת היום הולכת ופוחתת. השינויים בדפוסי השינה תלויים בעיקר בבשלות הפיזיולוגית של המוח, אך יכולים להיות מושפעים מגורמים חיצוניים בעיקר גורמים התנהגותיים (הרגלי שינה והרדמה שגויים).

הפרעות שינה בתינוקות:

20-30% מהתינוקות סובלים מהפרעות שינה. הביטוי העיקרי להפרעות אלה הוא משך הרדמות ממושך ותובעני מצד ההורים והתעוררויות רבות במהלך הלילה. בעוד שהתינוק מפצה על היעדר השינה שלו בלילה וישן במהלך היום, ההורים אשר אינם יכולים לפצות על חסך השינה שלהם עייפים ומתקשים לתפקד במהלך היום ונדרשים להכוונה ועזרה בהתמודדות עם הבעיה.

ברב המקרים הפרעות שינה מסוג זה נובעות מהרגלי ההירדמות שההורים מקנים לתינוקות מאז הלידה. ככל שההורים משתתפים פעילים יותר בהרדמת התינוק, באמצעות הנקה, האכלה מבקבוק, נענוע וכו' גדלים הסיכויים לבעיות שינה. הפתרון להפרעת שינה מסוג זה הוא ללמד את התינוק להרדם בכוחות עצמו במיטתו.

ביעותי לילה:

ביעותי לילה הינה תופעה שכיחה בקרב ילדים. הילד מתעורר בדרך כלל במחצית הראשונה של הלילה בבכי וצעקות. כשההורים מגיעים אליו הם מוצאים אותו מבוהל, בוכה וצועק ובד"כ הוא אינו מזהה אותם. האירוע נמשך מספר דקות וחולף ספונטנית. בניגוד לחלומות, הילד לא זוכר את האירוע בבוקר למחרת. ההמלצה היא לא להתערב ולתת לאירוע לחלוף לבד. במקרים של תדירות גבוהה של האירועים, פציעות או מהלך שונה יש לפנות ליעוץ של מומחה לשינה.

קשיי הרדמות בילדים:

אחת הסיבות לקשיי הרדמות היא סרוב של הילד ללכת לישון ולהתנתק מההתרחשויות בבית. הילד ינסה "לגנוב" זמן עם ההורים בדרכים שונות. בחלק מהמקרים יהיה זה ביטוי נוסף לבעייה בהצבת גבולות של ההורים ובחלק מהמקרים יהי זה ביטוי לצורך אמיתי של הילד לפיצוי עקב חסכים במשך היום. תופעה נוספת בגיל הילדות היא קשיי הרדמות עקב פחדים: פחד להיות לבד, פחד מחושך, פחד ממפלצות ועוד. פחדים אלה מעוררים את הילד דווקא בזמן שהוא צריך להרגע על מנת להרדם. הפתרון לבעייה זו הוא שחרור הדרגתי של הילד מהפחד תוך כדי תרגול הירגעות והרדמות.

הפרעות שינה בגיל ההתבגרות:

מספר שינויים מתרחשים בשינה בתקופת גיל ההתבגרות: ירידה במספר שעות השינה, דחייה של שעת ההליכה לישון ושעת ההשכמה (בימים שאין צורך ללכת לבי"ס), והופעת פער משמעותי בין דפוסי השינה בימות השבוע ודפוסי השינה בסופי השבוע.   למרות שמחקרים שונים הראו שמתבגרים זקוקים ל-9-10 שעות שינה בלילה, הרבה מתבגרים מציגים דפוס שינה המלווה בחסך שינה מצטבר. אחת מתוצאות קיצור משך השינה במתבגרים היא ישנוניות יומית המביאה להרדמות במהלך השיעורים וירידה בביצועים בבי"ס, בעיקר ירידה בריכוז. אחת הסיבות השכיחות לישנוניות יומית בגיל ההתבגרות היא תסמונת השעון הביולוגי הדחוי. זוהי הפרעה בסינכרון (התאמה) בין השעון הביולוגי הפנימי, אשר ממוקם במח, לבין השעון החיצוני. כ-7-10% מאוכלוסיית המתבגרים סובלים מהפרעה זו. התלונה העיקרית היא קשיי הרדמות וקשיי השכמה בזמנים ה"מקובלים". מתבגרים אלה מעדיפים ללכת לישון בין השעות 2:00 עד 6:00 בבוקר ולהתעורר בין השעות 10:00 עד 13:00 בצהריים. מבנה השינה שלהם תקין לחלוטין. מתבגרים הסובלים מהפרעה זו נוטים לאחר או להעדר לעיתים קרובות מבי"ס, נוטים להרדם בשעות הראשונות של הלימודים, מה שבסיכומו של דבר מביא לירידה בציונים, הדרדרות בלימודים ותלונות מצד בי"ס על הפרעות התנהגות. הטיפול כולל שמירה על זמני שינה/עירות קבועים, דחייה "יזומה" של השעון הדחוי עד להגעה לשעת השינה הרצויה, חשיפה לאור בשעות הבוקר המוקדמות ונטילת הורמון המלטונין.

חשוב לזכור שישנוניות יומית בגיל ההתבגרות יכולה להיות ההסתמנות הקלינית הראשונה של הפרעות חשובות אחרות כמו דיכאון, הפרעות נשימה בשינה, שימוש בתרופות, אלכוהול או סמים אחרים ופתולוגיות אחרות כמו נרקולפסיה.