הפורום הצפוני לנשות ואנשי מקצוע בתחומי הריון, לידה, הנקה והורות

 
דף עמדה
צרו קשר
סיכום כנס ארגון המניפה של מקצועות הלידה
טמפרמנט התינוק
סיפור של לידה אחרת
פלדנקרייז בהריון
הבית כמסע
סיכום הכנס השני
סיכום הכנס השלישי, חיפה
פאנל מקצועי - גישות וטיפול בדכאון לאחר לידה
הרצאה של ד"ר מיקי בלוך
 עמוד הבית  תחומי עשייה  מפגשי העשרה קרובים  דפי חלב פורום
פאנל מקצועי - גישות וטיפול בדכאון לאחר לידה
 
 
סיגל גולן
יועצת הנקה IBCLC
 
הקשר בין דכאון והנקה הוא מורכב. בניגוד למה שלפעמים חושבים, הנקה לא גורמת לדכאון. הנקה חלקה ללא בעיות מסייעת בהורדת עוצמת הדכאון, מכשולים בהנקה יכולים להגביר סיכוי לדכאון ובזה פוגשים הרבה.
בכנס פלורידה להנקה דובר על כך שבמצב של דכאון, יש שמציעים בטעות להפסיק להניק – העובדות בשטח לא תומכות בהצעה. להפך – מראים שהנקה יכולה להשפיע באופן חיובי על בריאות האשה ועדיף להמשיכה כמה שרק אפשר, כל טיפה שווה.
מחקרים רבים בודקים כל מיני גורמים בודדים. יותר דכאון בלא מניקות מאשר במניקות (ולמה לא הניקו?!), הרבה פעמים בטיפול בבעיות הנקה הדכאון עבר.
כשיש דיאגנוזה לדכאון – יהיו מטפלים שיציעו להפסיק הנקה. לחלק מהנשים זה יהיה נכון וחלק לא יחפשו עזרה כי יפחדו שיציעו להן להפסיק להניק.
ידוע כי הנקה מפחיתה סטרס, גם הורמוני הסטרס אצל התינוק יונק מופחתים.
מחקר שטרם יצא מראה כי אשה שבוחרת לא להניק, גם אם מבחירה מודעת, גופה עובר תחושת אובדן כי היה אמור לייצר הורמונים, חלב וקשר עם התינוק. השינוי הפיזיולוגי של הגוף מעלה את הסיכוי לדיכאון.
כמעט ואין סתירה בין הנקה לטיפולים המקובלים לדכאון:
התעמלות – מומלצת כמה פעמים בשבוע בדכאון, לא משפיעה על הנקה.
רפואה משלימה – מתאימה.
פסיכותרפיה, תרופות – יש לעקוב אחרי התינוק אך בכללי אין בעיה.
תפקידנו הוא להכין את האשה ההרה למציאות שלאחר הלידה:
הנקה היא לא תמיד כל כך טבעית כמו בפנטזיה.
להבין שיש השלכות לבחירותיה בלידה.
למצוא עזרה מקצועית מהירה להנקה במקרה הצורך.
לחץ לשיפור מקצועיות אחיות בבתי"ח וטיפות חלב.
כללית מושלם משתתפת בתשלום לייעוץ הנקה, ללחץ על קופות אחרות שישתתפו גם.
לעזור לעבור את תחילת ההנקה בתמיכה צמודה.
להבין שכל טיפה של יניקה שווה הרבה.
כאשר אין מספיק חלב, תמיד ניתן לעבוד על הגברת כמות.
לא להתייחס ליולדת ותיקה כאילו יש לה נסיון - תמיד יש מקום לתמיכה.
 
 

שרון קמחי

שיאצו, תזונה סינית, דולה
 
יש חשיבות רבה למגע תומך אחרי לידה. לעיתים עצם הלידה טראומטית ונשים שמרגישות כאילו נאנסו בלידה, מגיעות בדיכאון. מגע המטפל צריך להיות תומך, נעים, מעביר לגוף חוויה מתקנת.
נשים אחרי לידה חוות רק מגע של נתינה לתינוק, ללא בחירה מי יגע בהן ומתי. בטיפול – בוחרת איפה יגעו בה, טיפול תומך. לא חובה שהטיפול יינתן דווקא ממטפל - כל אדם יכול לתת לאשה מגע של שקט, גם בבית.
בקליניקה ננסה לגלות מהו האבחון הספציפי לדכאון:
מצב של חוסר: חוסר דם – אנמיה כתוצאה מלידה – יוביל לדכאון. טיפול: תזונה, חיזוק דם, חיזוק חוסר בכבד.
מצב של עודף: כעסים, רעלים. טיפול: תנועתיות שונה, לא תומכת אלא מניעה.
בלידות ארוכות, יכול להיות סטרס משכיבה ממושכת, אולי עם אפידורל. האשה זקוקה להנעה.
טיפול עצמי:
·         הנעה עצמית – כתפיים, הליכות.
·         שיפור מצב רוח – תנועות קטנות והנקה בחוף הים, פותח.
·         ברפואה סינית יש 5 אלמנטים – עץ, מתכת, אש, מים, אדמה. האדמה קשורה לבית, בטחון, אוכל, האכלה. בדרך כלל נמצאת במקום שאיננו ביתה לאחר הלידה, ללא תמיכה, אדמה נשמטת מתחת לרגלים. נדרש חיזוק אדמה: מאכלים - ירקות כתומים, עציץ ועבודת אדמה, מגע אדמתי. לקבל חיזוק אדמה דרך תזונה – הכי טוב אוכל שאמא (של היולדת) מכינה. מכיל אותי, מחזק, מאכיל.
·         גם אם חוויית הלידה היתה נפלאה, כדאי לקבל טיפול תמיכה כבר בבית החולים אם יש אפשרות. להתמלא כוחות ולתת לתינוק.
 
ומאוד חשוב, למניעה: לא לתת לנשים ללדת לבד.

 

 

שרון קוצר

הרבליסט – צמחי מרפא
 
נשים מגיעות לטיפול לפעמים שנים אחרי המקרה. יש מורכבויות שנובעות מכך. לגישתי, מדובר בהקצנה של נטייה קיימת. מערכת נפשית שהצליחה לשמור על איזון לא מצליחה יותר. ככל שמזהים מהר יותר, אפשר לטפל טוב יותר.
את הטיפול בצמחים צמחים עדיף להתחיל לפני הלידה, נטילת צמחים היא עבודת הכנה נוחה וקלה לשימוש, ולהקל מראש על השוק שיקרה אחרי הלידה.
לצמחים אופי שונה מתרופות לטוב ולרע. פיזיולוגי – עיכול, זרימת דם, מערכת הורמונלית – החזרה של מקצבים נכונים של הגוף. פעולה עדינה. כמעט כמו חומרים טבעיים שהגוף מייצר בעצמו. תמיכה טבעית, נטולת תופעות לוואי, מאפשרים נחיתה קלה.
מעגל חרדה – מתחיל בחרדה או חולשה, אפילו מבסיס פיזיולוגי, ומוביל לחרדה. חולשה חיסונית, הפרעות הורמונליות, בעיות ספיגה – מגבירים חולשה וחרדה צריך לשבור מעגל.
לפעמים עדיף לעבוד על משהו פיזיווגי כמו מערכת חיסון.
הטיפול נעשה באבחון אישי, או מרחוק – המטרה היא להרגיע ולראות תוצאות.
יש תוצאות יפות. מומלץ להתחיל את הטיפול כמה שיותר מוקדם.
 

 

קלאודיה קראפף

פסיכולוגית התפתחותית, תמיכה וטיפול בנשים לפני ואחרי לידה
 
לפסיכותרפיה יש המון מה לתרום. גילוי סימנים מוקדם – כבר בהריון. בטיפול בזמן ההריון, נראה כמות מדהימה של חלונות שנפתחים בעולם האשה. יכולת להכנס לאזורי הצל. לידה היא תחנה משברית, לאחר כל לידה האשה נמצאת במקום אחר לגמרי.
ישנם ארבעה נושאים עיקריים שעולים בטיפול:
  1. צללים – כל מה שדוחים את טיפולו.
  2.  יצירת מיזוג עם האם והתינוק – די מרכזי. טיפולים דיאדיים, פענוח ותרגום של האם עבור התינוק ושל התינוק עבור האם. זמן יקר של מגע, היכרות הדדית וריפוי הדדי. תינוקות לומדים מוקדם את תסריט האם ומתנהלים בהתאם, ישנן השלכות מבחינת בריאת אישיותו של התינוק. התרגום מאפשר לו לצאת ממקום זה.
  3. אמא פנימית – כניסה פנימה ולמידת האמהות שחוויתי כתינוקת, את אימי כאמא, העברה טרנסדורית.
  4. עיבוד אבל.
 
נושאים שדורשים הרבה זמן, התערבות בצמתים – הריון, לידה ועד שנתיים פוסט. לאחר מכן מתחילה נפרדות, בעיקר כשתינוק אומר "אני רוצה" – אינדיבידואיציה ברורה יותר.
שחזור מצבים קודמים. הסטוריה, חסכים, פרידות. זוהי תקופה יקרה שנותנת לאם הזדמנות להרוויח את עצמה כאשה, שינוי נרטיב - חוויה עצמית ולא קרבנית. הפיכה לסוכנת של עצמה.
דרך נוספת היא תמיכה קבוצתית – מתנה לחיים, מפגש עם עוד נשים ותינוקות .
 
 

תמר אגמון

דולה, עוסקת בכתיבה, מנחת סדנאות "כתיבה יולדת" 
 
לידה וכתיבה – שתיהן אהבות גדולות שלי, שתיהן יצירה. לכל אדם יש משהו שהוא היצירה הייחודית שלו. מה שנותן לו משמעות. אצל נשיםיש בונוס – כל אחת מה שהיא מגלה כיצירתי אצלה ובנוסף - הפריון שלה. עבודה דרך כתיבה היא תנועה בין הרחם והפריון כיצירתיות לבין מהותנו. הכתיבה עוזרת למצוא נתיב, פתרון, דרך אישית לכל מיני בעיות.
בראיון בעל פה יש צנזורות שחוסמות את התשובה בטרם עלתה, בכתיבה דברים עולים מעצמם.
מהחוויה האישית שלי, הדכאון הוא הפער בין מה שצריך שיקרה לבין מה שלא קורה – שם נפער הבור.
תרגילי כתיבה יולדת:
שחרור חוסר השלמה עם הפער:
1.            דמייני עצמך בגיל 11. מי את, מה את, מה את אוהבת, מה את רוצה לעשות. (לכתוב את זה. הרבה יודעות מהי מתנתן לעולם.)
2.            דמייני עולם בלי אילוצים והגבלות וצנזורות. מה קורה אז. (מגלים שמחשבה מודחקת לפני שצצה, בגלל הגבלות תרבותיות.)
 
חוויה אישית כשורדת דכאון.
צנזורה אישית עזרה לי לא לטפל בעצמי 5 שנים – שלושה ילדים ושלושה דכאונות. לא נעים לספר, פדיחות כאשת מקצוע, בושה. במשפחה שוכנעה לא להתלונן, יש אחרים שקשה להם יותר. זה לא דיכאון את עייפה, מפונקת, פרנואידית. עזרו למנוע מעצמי טיפול.
ברכת הדכאון – זו לא מחלה שנגמרת, מה שאיפשר צמיחה וגדילה אישית ואף הגעה למקצוע בלי להבין למה. הדבר הביא ריפוי למשפחתי דרך הטיפול בעצמי ובנשים.
כל השנים היתה לי התנגדות לתרופות ולפסיכולוגיה. אך באופן כללי, יש קושי לשלם על טיפולים פרטיים, כאשר תרופות הן זולות ונגישות מאוד.
בפרוייקט באיכילוב עובדות רק מטפלות נשים, והאשה יכולה לבוא עם התינוק – פחות תירוצים למה לא ללהתחיל לטפל בעצמך. קיבלתי תרופות לראשונה בחיי. תרופה היא לא טיפול, אלא הביא אותי לנקודה ממנה יכלתי להושיט יד לכלים הידועים שסביבי. קיבלתי הרבה תמיכה אחרי לידותי, ולמרות זאת חליתי בדכאון.
מה לא לעשות עם אשה בדכאון: אי אפשר לעודד אישה בדכאון שכולם סביבה בסדר, הילדים, הבריאות - זה רק מגביר תחושת זרות ותסכול. "זה יעבור לך" לא עוזר. את מרגישה שונה, לכולן "יש את זה" ולי לא.
 

 

תמר קלר

כותבת ומבצעת ההצגה "ברכת אביה"
 
אין דרך אחת לטיפול.
קשור לאבחון, כל מקרה לגופו. האשה זקוקה למגוון דרכי טיפול בשלבי הדכאון השונים.
נסיון אישי:
התחלה – תרופות.
אחר כך נטורופתיה, רפלקסולוגיה ושיחות.
בהמשך ייעוץ אינטנסיבי
ולבסוף מטרה – ייעוד ונתינה – ההצגה. במה ולגיטימציה להגיד "אני חווה דכאון אחרי לידה"
ההודאה היא תחילת קבלת העזרה.
מקבלת הרבה פניות ומפנה לרופא ולייעוץ – הדכאון הוא מקום בין שפיות לשגעון.

 

 

עינת אהרן

מלווה נשים אחרי לידה
 
יתרון – נמצאת בבית היולדת ובמרחבה האינטימי ורואה הכל. הזכות לראות הכל ולשקף אם אפשר – לאשה או לבן הזוג או לסביבתה.
מאפשרת לנוח ומחזקת את האשה בטיפול בתינוק, בהתקשרות עימו.
אבא – תמיכה גם בו. האשה שלצידו לא מתפקדת והוא נדרש לטפל בה, בתינוק ובילדים האחרים. אחראי ליצירת קשר עם הסביבה החיצונית, לטיפול בתינוק, לבונדינג. חשוב לגרום לייצור חוויות חיוביות – אב-תינוק ואצל התינוק בכלל.
הקשבה, לתת לדבר ולפרוק. בניית סביבה תומכת – קבוצות תמיכה, מטפלים, משפחה. לא ניתן למנוע אך ניתן להקל ולקצר את תקופת ההחלמה. בנית אמון בעצמה, בתינוקה, בכוחותיה וביכולותיה.
 
 

יפעת כהן-מאיר

מנחת קבוצות אמהות ותינוקות
 
עבודה בקבוצה – קבוצת השווים. יש קושי לאשה להגיע לקבוצה, אך במצבי סטרס מינורי – מאוד עוזר וגם מונע החמרה. הקבוצה היא גורם מניעתי חזק. כאשר יש הצפות רגשיות, נוגעים בכך בקבוצה. הקבוצה היא קטנה, אינטימית, לכל אחת יש בה מקום מקום, אך החוויה היא משותפת ולא טיפול פרטני.
בתקופה החדשה ישנה בדידות שאינה מוכרת מן העבר. הדרישה עצומה, האם לא מוכלת - למשל אין משכב לידה, אין הכלה לקשיים, האשה לבד בתוכם ואין אוורור או תזכורת ושיקוף למי היא ומה היא. הקירות מהדהדים את המצב.
לעיתים מדריכות חוששות לגעת בנושאים כואבים וקשים ומביכים אך האמהות רוצות, רק שם יכולות לתת דרור לדברים ולקבל תגובה והזדהות ומקום. קבוצה ככח תומך ונותן לגיטימציה. יוצר קשרים בין האמהות – אפקט הקבוצה נמשך לבניית קהילה תומכת כמו שהיתה מאז ומעולם.
הקושי נורמלי, המצב לא (הבדידות והעולם הנוכחי). יש עוד נשים שמתמודדות עם זה – הבדל בין שפיות לאי שפיות.
עיסוי תינוקות – מגע, התכרבלות, החזרת חוויה אבודה של מגע, הפחתת סטרס לאם ולתינוק וחיזוק הקשר ביניהם.
 
 
שאלה: כמיילדת בחדר לידה אני נתקלת בנשים לקראת לידה שמפסיקות טיפול בחרדות. מדוע  ומה ניתן לעשות עם זה?
תשובה - ד"ר בלוך: זוהי תקופת גמילה לעובר, כי אלה תרופות נוגדות דכאון והוא בעצם מכור אליהן. כתינוק, הפסקה פתאומית של התרופות עקב ההתנתקות מהשלייה יכולה לגרום להפרעות באכילה, אפתיות, היפוטוניות וכו'. כך עובר גמילה ברחם.
עבור האשה, התקופה שלפני הלידה היא שלב של סטרס והורמונים ובלי התרופה חווה תקופה קשה. לכן, האם זו שיטה נכונה לאשה? – לא בטוח. התינוק בדרך כלל לא נפגע, אך מנסים למנוע נזק לתינוק ופוגעים באמא – מרוב שמנסים להיות בסדר. הדרך צריכה להיות מודעות, זיהוי ומידע לאשה.
 
שאלה - רונית קופליס: לא חייב להיות דכאון לאחר לידה. אין התיחסות אל האשה כאשה יולדת במהלך ההריון והלידה וזה יוצר סטרס מטורף. גם החזרה המהירה לעבודה. דרך אחרת יכלה למנוע. קוראת לשינוי צורת המיילדות. תפקיד מדריכות ההכנה ללידה – העצמת הכח הנשי והטבע ללדת. איך איש לא הזכיר את האוקסיטוצים המופלא?
תשובה - תמר אגמון: הלידות שלי היו מלאות אוקסיטוצין, טבעיות, ביתיות ומוצלחות, ועדיין חליתי. יש להתייחס לדכאון כאל מחלה שיכולה לתקוף כל אשה. הטיפול במניעת סטרס עוד בהריון צריך לקחת כמה דורות עד שיביא למניעת דכאון.
 
תובנה - הדי הרפז: חייבים לטפל בדכאון כי חוסר טיפול הרבה יותר מסוכן. הסטרס הוא בין הגורמים העיקריים לדכאון כזה.
 
שאלה - רוני לוי שדה: מבקשת לחדד את הסימנים המטרימים.
תשובה - קלאודיה קראפף: כולם בסטרס והעבודה היא הקשבה. ניתן לראות אשה שהיא רחוקה מעצמה, הולכת לקראת פנטזיה ולא מבינה לקראת מה הולכת. לחזק אותה באמהות ובגופה.  
 
 
  
 
 


כל הזכויות שמורות © צרו קשר שיווק באינטרנט הריון ולידה תקנון והצהרת פרטיות קידום והקמת אתרים