מיד אחרי הלידה מתחילה התקופה שנקראת "משכב לידה" או "פוסטפארטום", או ""puerperium, הנמשכת ששה עד שמונה שבועות. הגדרה זו נובעת מכך שזהו פרק זמן שדרוש לרחם כדי לחזור למימדיו לפני הלידה ולמקומו. במהלך התקופה הזו יתבססו קשרים חדשים בין אם לתינוק, לבן זוגה, לעצמה ולגופה, לבני משפחתה.

בספרה "הכנה להורות"  דיאנה אידלמן משווה הריון ולידה לירידה תלולה וארוכה לגרנד קניון (לתושבי חיפה: לא מרכז קניות) וששת השבועות לאחר הלידה למסע  עליה בחזרה, צעד אחרי צעד.  ומה הם שלבי המסע?

לאחר לידה גוף היולדת מייד מתחיל בתהליך התאוששות מהריון ולידה ומנסה להחזיר לעצמו את כוחותיו. בזמן זה היולדת עלולה להרגיש כאב ואי-נוחות פיזיים רבים, אולם בדרך כל שעה וכל יום מביאים שיפור משמעותי ותוך שישה עד שמונה שבועות התופעות המטרידות ייפסקו לרוב.

מיד עם יציאת תינוק הרחם מתחיל להתכווץ ולהצטמק בהשפעת הורמון אוקסיטוצין, שמופרש בלידה ואחרי זה בהנקה. בעקבות ההצטמקות רירית הרחם מתחילה לדמם. הפרשה זו נקראת זוב-לידה או ,Lochia מופרשות דרך הנרתיק ונמשכת כשש שבועות. בהתחלה ההפרשה אדומה-בהירה, אחרי זה אדומה-חומה ולבסוף היא צהובה בהירה או לבנה. יש להשתמש בתחבושות היגייניות ולא בטמפונים (למניעת זיהום!) עד שזוב-הלידה ייפסק.יש לפנות לקבלת עזרה רפואית כאשר ישנו אחד או כמה מהסימפטומים הבאים:

1.      הצבע נשאר אדום יותר משלוש  שבועות

2.      ההפרשה הולכת וגדלה

3.      אם בשעת פעילות המעיים יוצאים קרישי דם

4.      להפרשות יש ריח דוחה (סימן לזיהום אפשרי)

5.      חום גבוה (סימן נוסף לזיהום אפשרי)

אזור איברי מין וחיץ הנקביים (פרינאום)

בשעות הראשונות לאחר הלידה האישה עלולה להרגיש כאב ואי-נוחות בעת ישיבה, מתן שטן ופעולת מעיים, בייחוד אם היו שריטות, קרעים או בוצע חתך ויש תפרים. טיפול מיידי: שטיפה במים פושרים עם סבון או בתוספת כמה טיפות של  ,Rescue Remedyתמיסת ציפורני חתול (קלנדולה) או הממליס, תחבושת מגנזיום, או ג'ל מאלחש מקומית שמכיל בנזוקאין. אמצעי נוסף לטיפול בתפרים אחרי חתך החיץ או אחרי ניתוח קייסרי היא תרסיס "אלו-פירסט" שעוזר בעצירת דימום (נוח לשימוש בבה"ח מיד אחרי הלידה), מאלחש ומרגיע את אזור התפר .  בד"כ תוך שלושה ימים הכאב והרגישות ייעלמו. יש להקפיד לשטוף תקופות את אזור התפר ולייבש היטב במגבת נקייה ע"י טפיחות קלות (לא לשפשף בכוח) ולהימנע ממריחת ג'לים שומניים כדי לא לגרום לצבירת לחות. להקלה ולזירוז החלמה אפשר לעשות אמבטיית ישיבה (למשל עם סיר רגיל על האסלה) עם עשבי מרפא (חופן של ילקוט-הרועים, צנית נשירה וקוויה (קומפריי), ושלושה שיני שום)- יום אחרי הלידה והלאה לפי הצורך. רק כאשר האזור נמצא בשלבי החלמה ומגרד אפשר לשים מעט שמן ויטמין Е להרגעה וזירוז החלמה.

אחרי ניתוח  קייסרי יש לרחוץ תכופות את אזור התפר במים ולייבש נקייה ע"י טפיחות קלות. כאשר האזור התחיל להגליד אפשר למרוח משחת Rescue Remedy או לרסס את "אלו-פירסט" להרגעה וזרוז החלמה של צלקת חיצונית. בכל מקרה אם יש עליה של חום מעל C °38,  נפיחות או אדמומיות באזור התפר יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

בימים הראשונים אחרי הלידה הגוף צריך להפטר מעודף נוזלים שהצטברו בדם וברקמות בהיריון ובלידה

ע"י השתנה דחופה ותכופה יותר. יתכנו גם בצקות ברגליים והזעה מרובה. היולדת יכולה להרגיש שקשה לה לרוקן את שלפוחית השתן, בגלל קרעים  ותפרים או מתיחת יתר של הרקמות ושרירים שמקיפים את שלפוחית השתן. אולם הקושי יעבור תוך יום יומיים, אם לא – יש להיוועץ באחות או רופא. אפשר להקל על הכאבים ועקצוצים באזור אברי מין חיצוניים בזמן השתנה ע"י יציקת מים חמימים על האזור בזמן מתן השתן (מכד או בעזרת טוש)

לפעמים יהיה קשה ליולדת לשלוט על זרם השתן בגלל מתיחה ופגיעה בשריר אגן-הירכיים. לרוב הבעיה חולפת והגמישות חוזרת לשרירים תוך שבועות אחדים. כדי להחיש את התהליך מומלץ לבצע תרגילים לחיזוק שרירי ריצפת אגן, שעליהם נדבר מאוחר יותר. אם הבעיה לא נעלמת אפשר לפנות לפיזיותרפיה  לחיזוק שרירי ריצפת אגן.  

פעילות המעיים: תופעה נפוצה אחרי הלידה היא חוסר פעילות המעיים במשך יום-יומיים. בתקופה זו חשוב לשתות הרבה ולאכול אוכל עשיר בסיבים תזונתיים (ירקות ופרות עם קליפתם, פרות יבשים כגון שזיפים ותמרים) כדי לעודד את פעילות המעיים ולמנוע עצירות. בנוסף, אפשר להשתמש בנרות גליצרין.

במשך ההיריון עולות רמות ההורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון ופרולקטין בגוף האישה ולכן השדיים יכולים לגדול. יש לספק להן תמיכה טובה ע"י חזייה מתאימה. יומיים עד שישה אחרי הלידה "מגיע" החלב הבשל לשדיים שיכול לגרום לתחושת מלאות בשדיים. הנקה תכופה תקל על המלאות.

אחרי המתיחה שהבטן עברה בהריון, היא תהיה רפויה ומדולדלת, גודלה יהיה כמו בחודש רביעי או יותר. כדאי לשמור על תזונה מאוזנת כדי לשמור על המשקל, אך לא לעשות דיאטות, כי הגוף צריך לקבל וויטמינים, מינרלים וחומרים חיוניים אחרים . סימני מתיחה לאט-לאט יבהירו אך לא ייעלמו לגמרי.

הזמן עד שהגוף "יחזור לעצמו" שונה מאישה לאישה ויכול לקחת מספר חודשים ואף שנה.  פעילות פיזית מותאמת למצב אחרי הלידה עשויה לשפר את תחושה הכללית. להנקה יש השפעה חיובית על התהליך , כי בגלל הפרשת הורמון אוקסיטוצין שמכווץ את הרחם בעת ההנקה. בנוסף, הנקרה "שורפת" את השומנים באזור הירכיים והישבן – הכל בתנאי תזונת האישה לא מבוססת על קרואסונים ובורקסים. יש לשמור על התזונה הנכונה!

בתקופה שאחרי הלידה יש לשים לב לאזור של הגב התחתון, הצוואר והכתפיים, שלעתים קרובות עבדו קשה מאוד בהריון וממשיכים לעבוד קשה אחרי הלידה. כדי לא לאמץ מדי אזורים אלו יש לדאוג שמשטח החתלה יהיה בגובה מתאים (למשל, שולחן או לחתל על הרצפה), להרים חפץ שנפל ע"י כיפוף ברכיים ולא ע"י כיפוף הגב. אפשר לבצע תרגילים מיוחדים להרפיה וחיזוק של הגב והצוואר. עצמות האגן יחזרו לצורתן לפני ההריון תוך מספר חודשים בשל ירידה ברמת הורמון הרלקסין, האחראי על ריכוך והגמשת המפרקים במהלך ההריון.

 

עקב שינויים הורמונליים לאחר הלידה, שכיח שאמא טרייה תסבול מנשירת השער קלה. הסיבה הנוספת– נשירה מואטת של שיער במהלך ההריון, כך שאחרי הלידה עודפי השיער נושרים. המצב ישתפר כאשר המהומה ההורמונלית תפסק וכל העודפים יצאו. בסופו של דבר לא יהיה שינוי מהותי בצפיפות השיער בתנאי שתזונת האם מספקת את כל הוויטמינים והמינרלים הדרושים לשיערה. כתמים כהים על העור, שלעיתים הופיעו במהלך ההיריון, יתבהרו ובהמשך אף יעלמו כליל. דליות פות בד"כ נעלמת לחלוטין, אך דליות ברגליים לא תעלם, אם כי תהיה פחות מורגשת. רק אחרי חודשים אחדים ניתן יהיה לדעת כמה חמור המצב.

אם במהלך ההיריון האישה סבלה מאנמיה או איבדה  הרבה דם בלידה, רמת ההמוגלובין שלה עלולה להיות נמוכה מאוד.  התוצאה תהיה עייפות, חולשה ואפיסת-כוחות. יש להשלים את מחסור הברזל בגוף ע"י תזונה מתאימה (ירקות עליים, בשר) או/ו ע"י נטילת תוספת ברזל. אפשר להיעזר בטיפולים משלימים לחיזוק בכלל והגברת ייצור הדם בפרט.

70% מכלל נשים מניקות הנקה מלאה לא יקבלו מחזור בשישה חודשים ראשונים לאחר הלידה וכ-37% במשך שנה ראשונה. יחד עם זאת יש לציין שהנקה אינה אמצעי למניעת הריון. הביוץ הראשון יתרחש כ-15 עד 30 יום לאחר הפסקת ההנקה. כשאישה אינה מניקה הביוץ יכול להתרחש כארבע שבועות לאחר הלידה. במקרה שימוש בכדורים לייבוש חלב ("דוסטינקס" או "פרילק") מייד אחרי הלידה, רמות הורמון יורדות מהר מאוד והביוץ יכול להתרחש אף בשבוע שלישי לאחר הלידה.  בכל מקרה דמם המחזור מופיע כשבועיים לאחר הביוץ.

בימים ראשונים אחרי הלידה מאזן הורמונים בגוף היולדת משתנה בצורה קיצונית : רמת האסטרוגן ופרוגסטרון שהייתה גבוהה וקבועה במהלך ההיריון "צונחת", ורמת הפרולקטין, ההורמון האחראי על יצירת החלב, עולה בצורה חדה. בנוסף לכל, יורדת רמת האנדורפינים, משככי –כאב טבעיים, שהופרשו בלידה. כל זה משפיע לרעה על מצב רוחה של היולדת ומתווסף לגורמים אף הם משפיעים על הרגשי והפיזי של האם מיד אחרי הלידה והם:

-          הכאבים הפיזיים

-          חוסר שעות שינה

-          עייפות כרונית, תשישות

-          השהות הרצופה עם התינוק

-          התפקיד החדש והאחריות הכבדה

-          השינוי הגדול בחיים

-          קשיים בהנקה

-          אובדן העצמאות

-          בדידות (כשבן הזוג חוזר לעבודה)

-          העדר תמורה והערכה מהסביבה (תפקיד האם אינו נתפס כמספק)

-          תזונה לא מתאימה 

-          דחייה של כל התוכניות לעתיד

התופעה זו נקראת גם Third Day Blues  (כי "החלב מגיע" ביום שלישי-רביעי אחרי הלידה) או Milk Fever או ,Baby Blues זהי תופעה נפוצה מאוד אחרי הלידה ( כ-50%-80% מכל היולדות). הדכדוך יכול להופיע ביום שלישי-רביעי אחרי הלידה.

פרולקטין ידוע כהורמון שמשפיע לרעה על מצב הרוח. באופן כללי רמת הפרולקטין אצל נשים (גם ללא הריון) גבוהה יותר מרמת הפרולקטין אצל גברים. לכן נשים בד"כ יותר רגישות ויותר פגיעות ובמיוחד אחרי הלידה, כשרמת הפרולקטין הגבוהה מתמיד.

סימפטומים:

-          רצון עז לבכות ללא סיבה

-          תחושת פגיעות וחוסר יכולת להתמודד עם כל המשימות העומדות על הפרק

-          רגזנות

-          חולשה

-          חוסר קשב וחוסר חשיבה הגיונית

-          נדודי שינה ואפטיה.

  תופעה דומה מתרחשת לפני הופעת הדימום במחזור החודשי של האישה, אך השינוי ההורמונלי במקרה זה קטן בהרבה, לכן אחרי הלידה תחושת הדכדוך, העצבות וחוסר-אונים הרבה יותר חזקה. כשהגוף יחזור למאזן הורמונלי התופעות ייעלמו מעצמן בד"כ,  אך זה עלול לקחת כעשרה ימים ואף שבועות אחדים.

מופיע בין שלושה שבועות לשישה חודשים לאחר הלידה. בערך 10%-20% מכל היולדות לוקות בדיכאון לאחר הלידה. הדיכאון מתחיל בדכדוך אך אינו עובר עם הזמן. אישה יכולה להיכנס לדיכאון גם אחרי לידה חוזרת, אך כ-40% מכלל דיכאונות הם אחרי לידה ראשונה. הסימפטומים הנפוצים:

אנשים שנמצאים עם היולדת במשך זמן ממושך (בעלה, משפחתה, עוזרים אחרים) יכולים לעקוב אחרי סימפטומים אלו. כמובן, לא כדאי לקפוץ למסקנות אחרי שיחת טלפון אחת.

בכל מקרה של חשד לדיכאון לאחר הלידה (סימפטום אחד מתמשך) יש לפנות לקבלת עזרה מגורם מקצועי. לצד גורמים קונוונציונליים (פסיכולוג או פסיכיאטר), אפשר להיעזר ברפואה משלימה. לפי בירון יפית, מטפלת מוסמכת ברפואה סינית ויפנית,  כל יולדת בלא קשר למצבה, מוזמנת לפנות לטיפול בעזרת דיקור ו/או צמחי מרפא לצורח איזון גוף-נפש (חיזוק קשר עם "אני הגבוה" או עם ה""mind), העצה של היווצרות הדם וחיזוק היולדת, עשויים להשפיע לטובה על מצבה הפיזי של היולדת, להקל על תופעות הדכדוך ואף למנוע דיכאון אחרי הלידה.

 דרך נוספת היא טיפול בעזרת פרחי באך. כדאי לפנות למטפל מוסמך עוד במהלך ההיריון לצורך ולקבל תמציות מיוחדות להריון, ללידה וגם לאחר הלידה. יש לקחת את התמצית בלי קשר להופעת סימפטומים.

נטילת אומגה 3 מסייעת להתמודדות עם דיכאון.

משכב לידה - הגדרה שנייה: תקופה שהיולדת חווה פרדה פיזית מתינוקה ואמורה ליצור קשר חדש עם תינוק אמיתי שלא תמיד דומה לתינוק שהיה בדמיונה במהלך ההיריון. זהו זמן התאהבות בין אימא לתינוקה, זמן לאמא למצוא אלוהי בתינוק ובעצמה

חשוב לתת זמן לאהבה החדשה. במהלך ההנקה התינוק מרגיש בטוח, מוגן, מקובל ואהוב. הדבר ישפיע על בניית הביטחון העצמי שלו בעתיד. לכן – חשוב להניק ! וכשאת מניקה – תחשבי על כל הדברים הטובים שאת מעניקה לתינוקך : חופש, ביטחון, עצמאות, כוחות נפשיים וגם פיזיים ותרגישי כמה את נפלאה! הנקה תקל על תחושת הפרדה שאולי חשה היולדת.

גם אם תינוקך לא יונק מסיבה זו או אחרת – תחזיקי אותו על הידיים בזמן האכלה ובכל זמן שיש לך כוחות. התחושה שאת מעניקה לו תהיה תחושה מאוד דומה עם תוצאות דומות. אל תוותרי על זמנכם ביחד.

דרך נוספת לשפר את היחסים עם התינוק הוא מגע. עיסויים וליטופים מומלצים מאוד לחיזוק הקשר.

כשתינוק נולד נדרשת חלוקה מחדש של משאבים במשפחה הגרעינית:

זמן – רוב זמנם של בני הזוג יהיה מוקדש לטיפול בתינוק וסיפוק צרכיו, לא יהיה "זמן פנוי" באותה מידה כמו לפני הלידה, בהתחלה יישאר מעט מאוד "זמן בלעדי" אחד לשני.

כסף – עליה בהוצאות וירידה בהכנסות, תדרוש תכנון תקציב חדש ואף ירידה ברמת החיים.

מרחב פיזי –צמצום במרחב פרטי (עריסה בחדר שינה או מעבר של אחד ההורים לחדר תינוקות),

מרחב מחשבתי –רוב המחשבות של האם והאב יהיו מוקדשים  לתינוק, והמחשבות על בןבת זוג יקבלו גוון מעשי, הנובע מצורך לטפל בתינוק.

מרחב רגשי –רגשות מעורבים, הקשורים באחראיות שבהורות, דכדוך, עייפות, חוסר שעות שינה מפרים את האיזון שהיה קיים לפני לידת התינוק. לרוב, בתקופת משכב לידה בני הזוג עשויים לגלות  קווים חדשים באופי של השני, ועל רקע כללי של עייפות וחוסר שינה המפגש יכול להיות לא נחמד.  שיתוף פעולה ותכנון מראש – הצורך בשיתוף הפעולה ותכנון מראש עולה: מי ומתי עושה קניות, מכין אוכל, אוכל, ישן, מתקלח. איך לארגן יציאה מהבית. שני בני הזוג נדרשים לוותר על הרגליהם, כמו לקום בשעה קבועה בבוקר ולהתחיל את היום עם קפה ועיתון, לטובת האחר(בןבת זוג או תינוק).

כל זה דורש כוחות נפשיים, זמן וניסיון – מה שאין בנמצא בשבועות שלאחר הלידה.

שינויים בחיי המין.

יש זוגות שיחדשו את חיי המין שלהם בתוך שבועיים-שלושה לאחר הלידה, אך לרוב החשק המיני מתעכב לחזור אם בעקבות השפעת הפרולקטין ועייפות כוללת ואם בגלל חוסר ביטחון שאישה שרק ילדה חשה בגופה (פחד שמה היא לא נראית טוב, פחד להיכנס להריון לא מתוכנן, פחד מכאב ואי-הנוחות אפשריים, למשל, יובש בנרתיק בגלל הפרולקטין, או פחד בגלל אי-שליטה במתן שתן). דחף מיני חלש בחודשים אחדים לאחר הלידה אופייני לנשים רבות ואין לחוש אשמה בגלל זה. אך מנגד מצב זה יכול להקשות מאוד על בן הזוג ואף לעורר קינאה לא מודעת מצידו, בייחוד אם האישה מניקה ובן זוגה מרגיש שגם השדיים הפכו מאיבר מיני ל"אביזר האכלה".

אז, איך "מחדשים" את הזוגיות ?

הדברות גלויה – יש להקדיש זמן מיוחד, גם אם קצר מאוד, כדי לדבר ולהלבין דברים ביניהם, לדבר על הרגשות והבעיות, אבל בלי להטיח אשמות. לנסות לפתור אותם ביחד.

להסתכל לבןבת זוג בעיניים – כל אחד מאיתנו זקוק לתשומת לב והערכה.

טקס מעבר מפלנטה לפלנטה – לעתים המתח נוצר כאש בין הזוג חוזר הביתה אחרי שעות עבודה רבות במיוחד ומצפה שיסבירו לו פנים, כמו שהיה "לפני", ובת הזוג מצפה שכבר יבוא ויטפל בה ובתינוק, וייתן לה קצת זמן למנוחה, לעצמה אחרי היום המתיש הזה. שתי הציפיות לעיתים קרובות לא תתממשנה. וכאן חשוב להבין שהורות חדשה יכולה ליצור מצב של מתח וריחוק רגשי. כדאי  לחבר את הרגש בצורה לא מילולית , למשל ע"י חיבוק, ליטוף, מגע עדין, נשיקה.

חידוש יחסי מין – יש להבין שבעצם מדובר במפגש של שני אנשים שונים במקצת ממה שהיו "לפני". יש לתת זמן ומקום לזוגיות החדשה להיווצר ולהיבנות, אולי דרך פעילות בעלת אופי אינטימי אך לא מיני – ארוחות משותפות, שיחות, הקשבה למוזיקה וכו'. אפשר לראות משכב לידה כתקופת חיזור מחודש, שבו על בני הזוג למצוא דרכי קרבה חדשים. בנוסף, עקב מגבלות פיזיולוגיות אפשריות (תפרים, יובש בנרתיק וכו') יש להיות סבלניים ולחשוב ביחד על איך להתגבר על מגבלות אלו (בחירת תנוחה נוחה, שימוש בחמרי סיכה מלאכותיים, מוזיקה מרגיעה, אור נרות וכו')

בכל מקרה, קרבה מינית מספקת אפשרית רק אם שני בני הזוג מרגישים אהובים ורצויים. 

כדי למצוא זמן לכל זה חשוב לנצל ככל האפשר את העזרה של המשפחה המורחבת.

 

 

 

" המשפחה המורחבת"

סבים וסבתות, הורים, דודים, אחים, חברים קרובים, ואולי גם שכנים – כל מי שהתקשרתם אליהם לבשר על הלידה, כל מי שהתקשר לשאול מה שלומכם, כל אלה – הם מעגל העזרה למשפחה הצעירה בחודשים אחרי הלידה. 

הטיפול בתינוק והרצון להיות איתו תובע המון זמן ואנרגיה משני בני הזוג, מצד שני יש חובת הפרנסה, שמאלצת את האב לצאת לעבוד ימים ספורים אחרי הלידה. ולא לשכוח את כל המטלות הרגילות בבית: טיפול בילדים אחרים, בישולים, ניקיון, כביסה, קניות.

בחברות מסורתיות כגון יהודית דתית, דרוזית, ערבים נוצרים וערבים מוסלמים, מייחסים חשיבות חברתית רבה לעזרה  ליולדת.

הגדרה רביעית : משכב לידה זהו מנהג בחברה, שמגדיר מה העזרה שצריכה לקבל  יולדת ומשפחתה כדי לאפשר לה להמשיך להתקיים ולצמוח ובכך לאפשר קיום וצמיחה של אותה חברה.

בחברה שמקיימת חיי קהילה (חברה מסורתית כגון חברה יהודית דתית, חברה מוסלמית או נוצרית או חברה דרוזית, או בקהילות הקיימות בקיבוצים ומושבים) המשפחה הטרייה זוכה בד"כ ליותר מעורבות ועזרה מצד חברי הקהילה. לידת תינוק לא נתפסת כאירוע פרטי בלבד אלא כאירוע קהילתי שמאפשר המשכיות של הקהילה. בחברות מסורתיות בד"כ ישו מנהג עזרה ליולדת המקובל באותה קהילה שמגדיר בדיוק את הסדר ואת הגבולות, מי עושה מה ומתי. הדבר מקל על חברי הקהילה להגיש עזרה ולמשפחה – לקבלה. בחברה כזו בד"כ חזקים מאוד קשרים עם המשפחה הקרובה, כולל מגורים בסמוך, מה  שמאפשר לבני משפחה לעזור יותר. בחברה הדרוזית תפקיד מרכזי בעזרה לאחר לידה ניתן לנשים שאין להן ילדים משלהן וכך הן פנויות יותר. בנוסף בחברה כזו נשים בד"כ עוברות שעות מועטות או לא עוברות בכלל מחוץ לבית וכך יותר פנויות לעזור, וכן יש להן ניסיון רב בטיפול בתינוקות והבנה עמוקה יותר מה צריך לעשות.

בקהילות חילוניות המנהג עזרה ליולדת בשבועות הראשונים בד"כ לא יהיה מוגדר בדיוק אלא יותר לפני ההבנה המשותפת, המצב הקיים והמשאבים הקיימים באותו זמן בקהילה. במקרה כזה על הורי התינוקתינוקות להבין ולבקש איזו עזרה בדיוק הם מעוניינים לקבל. האחריות היא גדולה יותר אך מתאפשרת גם גמישות ופרטיות רבות יותר.

בחברה לא מסורתית ולא קהילתית, כמו חברה ישראלית של ימנו אין מנהג ברור לגבי עזרנ ליולדת ואף לא הבנה והכרה בעובדה שהיולדת אכן זכאית לעזרה ולתמיכה. לידת התינוק נתפס כמאורע פרטי למשפחה ונוגע רק למשפחה הקרובה והחברים, שלא ממש מבינים מה עליהם לעשות ולא יודעים לתרגם את השימחה והדאגה שלהם לעזרה ממשית.  לעתים קרובות לבנותבני המשפחה המורחבת אין את הידע והניסיון במתן עזרה ליולדת. לכן מאוד חשוב לדבר עוד לפני הלידה עם המשפחה ולתאם ציפיות : מה הם יהיו מוכנים לעשות אחרי שהתינוק ייוולד. שוב, האחריות היא על ההורים הצעירים.

 אם עזרה מהמשפחה לא זמינה או לא מספקת או במקרה שנדרשת עזרה מקצועית יותר, אפשר לקבל תמיכה מנשים בעלות מקצוע בתחום העזרה והתמיכה אחרי הלידה. פוסט פארטום דולה היא אישה הבאה לתמוך ביולדת מיד לאחר הלידה או בסמוך לחזרתה הביתה. מלווה ותומכת אחרי לידה פועלת בגמישות ובהתאמה מרבית לצרכי האישה, הזוג והמשפחה, מבלי להיות חוצץ בין האם לתינוק או בין בני הזוג, או בין האב לתינוק. ניתן לקבל תמיכה בתחומים הבאים: סיוע בטיפול בתינוק והעצמת ביטחונה של היולדת ,הדרכה ותמיכה בהנקה ובהאכלה,  פינוי זמן של יולדת למנוחה, אוזן קשבת ליולדת,קניות והכנת ארוחות קלות ומזינות ליולדת, עזרה בהתאמת הבית והסביבה לצורכי טיפול בתינוק (בחירת בגדים, אביזרים שונים, מנשאים וכו'), מתן אינפורמציה והסברים על תופעות נפוצות אחרי הלידה, לתווך בין היולדת לקבוצות אמהות ותינוקות, יועצות הנקה, שרותי תמיכה בקהילה.

כמובן, מאוד מומלצת השתתפות בקבוצת אימהות ותינוקות, ולו כדי לשים בגדים "אמיתיים", לצאת מהבית, להשמיע ולשמוע.

תרגילים מומלצים לאחר הלידה :

מיד אחרי הלידה מומלצים תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן. בשלב מאוחר יותר אפשר להוסיף תרגילים לחיזוק שרירי הבטן הרוחביים המיוחדים לתקופת משכב לידה. תרגילי בטן קלסיים כדאי לתרגל רק לאחר תקופת משכב לידה. אחרי ניתוח קיסרי יש להתחיל לתרגל את הגוף בצורה מתונה ע"י הליכה, אחרי שש שבועות אפשר להתחיל בהדרגה לבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן.

אפשר להתחיל ביום הראשון לאחר הלידה.

שבי על כסא והשעני אחורנית כשאת רפויה לגמרי.

כווצי את פי הטבעת והרימי את הכיווץ פנימה כמו מעלית הסוגרת

דלתות ועולה למעלה, מתעכבת כמה שניות, יורדת ופותחת דלתות.

עשי זאת מבלי לשתף שרירים נוספים ( בטן, ישבן וירכיים).

החזיקי את הכיווץ 4 - 2 שניות והרפי. נוחי לפחות 8 - 6 שניות.

בצעי תרגיל זה במשך היום, כל שעה כ 10 פעמים רצופות.

אם את מבצעת נכון את התרגיל עלייך לחוש סגירה ומשיכה פנימה,

פעולה שגויה תתבטא בדחיפה החוצה.

אם אינך מצליחה מכל סיבה שהיא או שהתרגיל גורם לכאבים - היי סבלנית.

כאב מקומי ימנע מהשריר להתכווץ. כאשר הוא יחלוף או ייחלש נסי שוב ותצליחי יותר.

מתאים לתרגול לאחר שהכאב המקומי יורד.

שבי על כסא אך הפעם השעני קדימה כך שהחלק הקדמי

של רצפת האגן יהיה במגע טוב יותר עם הכסא.

במצב זה חזרי על תרגיל 1 של כווץ והרמה אלא שהפעם

התרכזי בסגירת הנרתיק וצינור השתן.

יתכן ויהיה קשה יותר לחוש את הכיווץ עקב הנזק העצבי הגורם לירידה בתחושה ובכוח השרירים.

ניתן לתרגל כווץ והרמת רצפת האגן בכל תנוחה, לדוגמא בשכיבה, בעמידה וכו'.

שרירי הבטן היחידים שמותר וצריך לחזק בתקופה המיידית שלאחר הלידה הם שרירי הבטן הרוחביים, אשר כיווצם מכניס את הבטן פנימה, מרחיק את בית החזה מרצפת האגן, חובק ומצמיד את איברי האגן לגב, לפני ובמשך פעולות מאומצות (כמו שיעול/עיטוש, דחיפה או משיכה, הרמה/התרוממות).  

תרגיל 3

תוך כדי הוצאת אויר מהפה, כווצי פנימה את הבטן והזדקפי

(כאילו מרימה רוכסן בבגד צר מדי).

 החזיקי את הכיווץ כמה שניות והרפי.

חזרי על התרגיל  10 - 5 פעמים כל כשעתיים.

עכשיו נתרגל כיווץ של שרירי רצפת האגן השרירי הבטן הרוחביים ביחד.

מתחילים מכיווץ שרירי רצפת האגן ואז מוסיפים את כיווץ שרירי הבטן הרוחביים .הכיווץ הוא כמו סגירת ריץ' רץ' מלמטה למעלה ואילו ההרפיה היא כמו פתיחת ריץ' רץ' מלמעלה למטה.

שבי זקוף על כסא והתחילי לפי הסדר.

א. כווצי והרימי את רצפת האגן תוך כדי נשיפה

ב. הוסיפי כיווץ הבטן אל הגב, החזיקי הכל "סגור" ,

הרפי מסדר הפוך את הבטן ורצפת האגן.

נוחי כמה שניות וחזרי על התרגיל כ 10 - 5 פעמים.

לא מומלץ  לתרגל חיזוק שרירי בטן קלאסיים (שרירים שמחוזקים ע"י כפיפות בטן) עד חלוף ששת השבועות של משכב הלידה. כמו כן יש להעלות קושי התרגילים בהדרגה.

מתחילים משכיבה על הצד, ברכיים כפופות לכיוון חזה והטוסיק נצמד לקיר או דלת.

 לאט מסתובבים על הגב ומיישרים את הרגליים למעלה. ממשיכים לשכב כשלוש דקות.

מכופפים ברכיים כך שכפות הרגליים נצמדות לקיר וברכיים – לחזה. ממשיכים לשכב עוד שלוש דקות.

מצמידים כפות הרגליים על הקיר, כך שברכיים מופנות לצדדים וממשיכים לשכב עוד שתי דקות.

מקרבים רגליים וחוזרים לשכב על הצד.

חשוב: אפשר להוסיף תרגילים להרפיה ומדיטציות לשחרור השרירים התפוסים באזור הצוואר והכתפיים.

חברה מודרנית מציבה אתגרים רבים בפני אמהות טריות אחרי הלידה: להיות אימא למופת לתינוקה, להניק, "לחזור לעצמה" במובן הנפשי והפיזי תוך שבועות ספורים, לנהל משק בית למופת, לשמור על הזוגיות והמשפחה,  לחזור לעבוד במשרה מלאה אחרי כחודשיים וחצי. לעיתים תפקידה כאם צעירה הופך לרשימת הדרישות האינסופית, כשצורכה וצורך תינוקה נמצאים בתחתית הרשימה. סדר עדיפויות משובש הופך את ההורות למספקת פחות ואף ללא מספקת בכלל, גם לאם וגם לאב. העבודה של הורים אינה מוערכת דייה בעולם ההישגי ושאפתני.

 התפיסה השונה: העבודה הקשורה בגידול הילדים מקרבת את אימו, את אביו וכל מי שלוקח בה חלק לאלוהים, מאפשרת לקרב שכינה לעולמנו. וכך העבודה הזו מקבלת עדיפות ראשונה. על ההורים להיעזר בכל העזרה והידע שהעולם מוכן להציע להם כדי לחזק את התא המשפחתי כדי שהאם החדשה תקבל כל תמיכה ועזרה הנחוצים לה לטיפול בעצמה ולהפוך את הטיפול בתינוק וכל מה שכרוך בזה לחוויה מספקת, מעצימה וחשובה.

עשיתי את דרכי כאימא לתינוק חדש פעמיים : פעם אחת דרך ביטול עצמי ופעם שנייה בתחושה של כבוד עצמי והערכה לתפקידי כאימא. העולם מסביבי אימץ את נקודת ההשקפה שלי והתנהג בהתאם. בעבודה זו חשוב לי לבטא צורך בשינוי תפיסת התפקיד של אישה כאם בעינה שלה וגם בעיני כל הסובבים אותה.

בהצגת נושא "משכב לידה" לקבוצה כדאי להימנע מביטויים " את חייבת" או "אתם חייבים", כדי לא להוסיף לרשימת הדרישות הארוכה ממילא. יש להציג גם את הצורך הרגשי של האם, וגם הצורך הרגשי של האב, כדי להחזיר אותם למרכז המתרחש, ולתת להם תפקיד פעיל בהריון, לידה וטיפול בתינוק.

ביבליוגרפיה :