נשים קוראות ללדת - למען חופש הבחירה בלידה בישראל

"פסק דין מוטעה ובעייתי" כך כינתה עו"ד שלומית יניסקי-רביד, ראש מרכז נשים בעבודה, נציגת לשכת עוה"ד בועדות הכנסת בתחום דיני העבודה, עו"ד שלומית יניסקי-רביד, מרצה בקריה האקדמית אונו, ראש מרכז נשים בעבודה, ונציגת לשכת עוה"ד בועדות הכנסת בתחום דיני העבודה את פסק הדין שניתן בתחילת השבוע בבית הדין לעבודה. הפסיקה בעניינה של יולדת הבית, רות דייויס, קבעה לאחר תשע שנות הדיינות, כי נשים שיולדות בבית ימשיכו שלא לקבל מענק לידה.

לדברי יניסקי-רביד העובדות עליהן מתבסס פסק הדין שגויות ומטעות: "נקודת המוצא של בית הדין היא, כי לידה בבית טומנת בחובה סיכונים משמעותיים, בעלי השלכות כלכליות למדינה. עמדה אינטואיטיבית זו נסתרה במחקרים רבים."

מיכל בונשטיין דוברת אימה"י (אירגון מיילדות הבית) מצהירה כי קיימים נתונים מיילדותיים מצויינים של לידות בית בישראל ובניגוד לטענת השופטים מציינת כי ישנו פרוטוקול לניהול לידות בית המשרת את חברות האירגון ומבוסס על נסיון בארץ ובעולם. ומוסיפה יניסקי- רביד: "גם לידה בבית חולים טומנת בחובה סיכונים רבים. מחלות, הדבקויות, התערבויות לא רצויות, תת תקינה, עומס במחלקות ועוד. אלו לא באו לידי ביטוי בהחלטת בית הדין." לדבריה בפסק הדין בחר בית המשפט שלא להתמודד עם הבעיה והוא נסוג לנוסחה הישנה של השארת התפקיד השינוי למחוקק.

"למעשה עסק הדיון בזכות האישה על גופה ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו." אומרת נירית שפירא, דוברת התנועה: "נשים קוראות ללדת –למען חופש בחירה בלידה" שהשתתפה בדיון על תקן "ידיד בית המשפט": "בית המשפט טען שהקישור בין לידות לבין בית החולים נעשה על ידי המחוקק כדי להגן על האוכלוסיה וכי מותר למדינה לתת תמריצים לעשות מה שהיא מאמינה לנכון. אנו מוצאות כי ההאשמה בפטרנליזם מתאימה להתנהגות המדינה אשר במעטה סוציאלי (דאגה לצרכי התינוק הראשוניים) מסווה התנהגות שתלטנית ("אני קובעת היכן טוב שתלדי כי לך אין יכולת להחליט עבור עצמך בעיקר אם את ענייה וחלשה"). יתר על כן צימצום המענק עבור ילד שני (החלשת התמריץ) מעלה תהייה: האם האינטרס של המדינה להשפיע על היולדת "לטובתה" פוחת לאחר לידת הבכור?.... "

ע"וד יניסקי-רביד מצטטת את מנהלת אגף נשים בביטוח לאומי אשר כתבה כבר בשנת 1955 כי:"אין לקבוע שלידה בבית חולים עדיפה, בכל מקרה, על לידה בבית. למרות זאת, אחידים בדעתם המומחים לרפואה ציבורית במדינתנו, כי יש לעודד, ככל האפשר, את אשפוז היולדות בבתי-חולים." לדברי יניסקי-רביד לא יתכן שהמדינה, המשקפת החלטות מוסדיות גבריות, תמשיך להחליט עבור נשים כיצד ללדת. "זוהי זכותה של האישה לשלוט באירוע חשוב זה. לבחור ללדת בסביבה ביתית, מוכרת, נעימה."

רות דייויס מאוכזבת מאוד מהפסיקה: "לרגע נראה שלשופטים התעוזה להביא לקידום, הם פנו ליועץ המשפטי כדי שינמק מדוע לא יינתן גם מענק אישפוז לנשים ויבטיח תנאים אופטימליים ללידת בית. אולם
לבסוף העדיפו על פני המחקרים שהצגנו בפניהם להתלות על המלצות וועדת "מומחים" שלא נכחו
בלידות בית ונמנעו מלפרוץ דרך." עוד מוסיפה דייויס ומחדדת: "מיולדת הבית נמנעת תמיכת המדינה הכוללת דמי אישפוז (שיכולים היו לשמש בחלקם עבור תשלום למיילדת) וגם מענק לידה. כלומר לידה כזו אפשרית רק לאישה בעלת אמצעים. השופטים טוענים כי חופש הבחירה נשמר היות ולא מונעים מנשים ללדת בבית אך בתנאים אלו חופש הבחירה מדומה כיוון שהוא מפלה אוכלוסיות על רקע כלכלי."

דייויס מציינת כי הפסיקה מושפעת משיקולים כלכליים כבדים יותר מאשר מענק הלידה: "בית הדין גאה בכך שבעידודו הוקמה וועדת מומחים אשר ישבה לדון בתנאים ללידות בית ומתעלם מהעובדה שוועדת המומחים כללה רק את נציגי הממסד שהאינטרס שלהם לשמור על דמי האשפוז אותם מקבל בית החולים עבור כל לידה. סכום זה העולה על 6000 ₪ מפרנס את בית החולים ואשפוז של 12 שעות מספיק כדי לזכות את בית החולים בסכום זה גם עבור לידות שלא התבצעו בין כתליו.
מסיבה זו המלצות הוועדה כמעט והופכות את לידת הבית לבלתי אפשרית" ומחזקת את דבריה עו"ד יניסקי-רביד ""בפועל, ההכרה בזכות האישה לבחור את מקום הלידה, לפחות במקרים של העדר סיכונים רפואיים, אמורה לזכות את האישה בנוסף למענק הלידה, גם בכספים מתוך מענק האישפוז, כפי שנהוג במקומות אחרים בעולם"

עוד' ענת אגמון מהתנועה "נשים קוראות ללדת" מצרה על פסק הדין האומלל לדבריה ומציינת שוועדת המומחים כלל לא דנה בנושא מענק הלידה וכי אם המדינה רוצה לקבוע תנאים כלשהם ללידות בית עליה לדאוג לביטוח המיילדות שעומדות בתנאים אלו ואף להשתתף במימון הלידות כפי שהדבר נעשה עבור היולדות בבתי החולים.

שפירא: "בית המשפט או ה"מומחים" לא יפגעו בשיקול דעתינו ובהחלטתנו לפעול למען שוויון הזדמנויות וחופש בחירה אמיתי. ככל הנראה נלך לבג"צ ועל סדר היום יועלה מענק הלידה יחד עם מענק האישפוז במטרה לחשוף את הקשר בין הלידות לבין מימון בתי החולים. קשר המונע מנשים בחירה אמיתית במקום ובאופן הלידה הרצוי להן."

קישור לפסק הדין: http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=350511&qt=38406

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל נירית שפירא
"נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה"
054-6968702
רות דיוויס: 052-8344371


כל הזכויות שמורות ©	צרו קשר	שיווק באינטרנט	הריון ולידה	תקנון והצהרת פרטיות	קידום והקמת אתרים