בכנס שהתקיים ביום שישי האחרון בבית החולים איכילוב כחלק משיתוף פעולה בין התנועה" נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה", בית החולים ליס ומועצת נשים ת"א יפו, הובהרה מגמה שבה בתי החולים וליס בראשם מיישרים קו עם הדרישה החד משמעית של יולדות לצימצום התערבויות בלידה. עדיין יש דרך לעשות אולם התקווה היא שכל בתי החולים יאמצו את היחס המכבד ליולדת.
פרופ' יוסי לסינג מנהל האגף למיילדות בבית החולים ליס ציין כחלק מהדיאלוג עם קהל הצרכנים את מגמתו של בית החולים ליס להקים בקרוב מרכז לידה אשר חדר הלידה הנראה כמו בית ועומד להפתח בימים אלו מהווה מודל קטן שלו. חדר לידה זה יאפשר ליולדת הבריאה ללדת במינימום התערבויות תוך קבלת ליווי לידה אישי מבלי שיהיה עליה לשלם כדי לקבל את שירותיו. פרופ' לסינג אף התייחס ללידות בית ובכובעו כיו"ר אירגון הגניקולוגים יצא מנקודת הנחה שעל המערכת להתאים עצמה לדרישות גם בזה, ליצור מערך גיבוי ראוי ולדאוג להשוואת תנאים בין היולדות השונות ללא קשר למקום הלידה בו יבחרו.
בכנס נחשפה לראשונה הצעת חוק שתונח על שולחן הכנסת ה-16. ההצעה הוצגה על ידי חבר הכנסת מוסי רז ממרצ וכותרתה "חוק זכויות היולדת והילוד". הצעה זו מגדירה לראשונה את זכויות היולדת כפועל יוצא מחוק זכויות החולה ומהמלצות אירגון הבריאות העולמי והיא מייצגת אבחנה חד משמעית בין היולדת ובין חולה.
למעשה כל הדוברים בכנס דיברו על המהלך הצפוי הבא של הקמת מרכזי לידה בתוך ומחוץ לבתי החולים ומשמעות הדבר שכולם כבר מבינים כי מה שטוב בכל העולם יהיה טוב גם לישראל.
השורה התחתונה היא שנציגי הממסד הפסיקו להלחם במגמה שעולה מדרישת חברי התנועה "נשים קוראות ללדת" ובחרו להתקדם בקו שהתנועה מכתיבה בשנתיים האחרונות של הרחבת חופש הבחירה בפני היולדות ומתן יחס מכבד ואישי לכל יולדת מבלי לראותה כחלק מפס ייצור של יולדות אשר "על כולן להתקדם סנטימטר בשעה" והמעוניינות כגוף אחד רק ש"זה ייגמר מהר ויהיה לא מורגש".
הדיאלוג עם הקהל הבהיר כי יש עוד דרך לעשות בעיקר ברמת יידוע יולדות לגבי זכויותיהן ויכולתן לעמוד עליהן, למשל במקרה של הפרדת ילוד מאימו לאחר הלידה שעדיין נהוג במרבית בתי החולים. יצויין כי על פי דר' דורית ניצן קלוסקי, מנהלת שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות אין בישראל אף בית חולים שזכה להגדרה הניתנת על ידי האום ואירגון הבריאות

העולמי של "בית חולים ידידותי לתינוק" וכי דווקא סורוקה העמוס בבאר שבע מתקרב להגדרה יותר מכולם. המנעות מהפרדת האם והילד היא אחד התנאים החשובים על מנת לזכות בכותרת רצויה זו. הובהר בכנס כי חרם צרכנים על בתי החולים שגוזרים הפרדה או התעקשותם של ההורים (מתוך זכותם כאפוטרופסים) וסירוב להפרדה הכפויה במידה וזו אינה רצויה, הם אלו שיאלצו את נציגי הממסד לשנות נוהלים גם בנושא זה.
הובהרה נקודת מחלוקת נוספת בה אנשי הממסד מסרבים לקבל זכותה של היולדת לבחור את מלוויה ובחלק מהמקומות גוזרים איסור על הכנסת תומכות לידה לחדרים בטענה שהמיילדת היא תומכת הלידה האופטימלית ובהתעלמות מרצון היולדת. עלתה הדרישה לצמצם אגו ולמקם את היולדת במרכז גם בנושא זה. דר' מיקי שנהב מנהל חדרי הלידה בליס הציג נוהגן של יולדות להיוועץ עם רב או עם הרופא שלהן בקהילה, במהלך הלידה "אם בעבר מהלך זה היה מעורר כעס, הרי שכיום אנו מקבלים זאת בהבנה" עוד הבהירו דר' שנהב וגב' אורנה זינגר מזכירת אירגון המיילדות את מגמתם להתחשב ברצונות היולדות השונים, תוך שהם מסבירים ליולדת כל מהלך המוצע לה כמתבקש מחוק זכויות החולה." גב' זינגר הבהירה כי מדובר בתקשורת דו צדדית וכי יולדת רשאית לבקש מאיש צוות ששכח להזדהות לעשות זאת ואף לבקשו לצאת מהחדר במידה ואינו בתפקיד המחייבו לעשות כן." עוד ' ענת אגמון נציגת התנועה הבהירה כי נושא ההסכמה מדעת אינו מקויים עדיין באופן האופטימלי כי לרוב אין מציעים ליולדת אופנים חלופיים להתערבויות המוצעות על ידי הצוות ואין נותנים את מלוא הנתונים כמו למשל מידע על הקריאה המוטעית של המוניטורים "50% טעויות" לדבריה "מידע שיש בו כדי לאפשר לנשים לשקול האם הן אכן מקבלות את החרדה מרישום לא תקין כאמיתית או שגויה ואיזו אחריות הן מוכנות לקחת על המשך הלידה" או מידע על חתך החיץ שנמצא על פי רוב כמעלה נזק לריצפת האגן ומעלה סיכון לקרעים אשר חשבו שהוא מונע. מידע שיאפשר לנשים להתנגד לביצועו בגופן...
את הכנס סיכמו דבריה החזקים של הגב' דבורה גורן מנהלת הסיעוד, המרכז הרפואי על שם סוראסקי: "משחר ההסטוריה קיבלו מקצועות הרפואה זכות יוצאת דופן מהחברה: את הזכות לגעת באדם אחר, זר להם בגוף ובנפש, בצורה האינטימית ביותר שאפשר להעלות על הדעת. במאת השנים האחרונות נפלו כל הסייגים שהיו קיימים בעבר על חופש זה והזכות לגעת התרחבה גם לזכות לקבל החלטות עבור אדם אחר ולהגביל לחלוטין את החופש והעצמאות של המטופל. זהו אולי אחד הגורמים ליוהרה ולגבהות הלב שרכשו לעצמם המטפלים מול המטופלים. בעשור האחרון קמה תנועה חברתית שמטרתה


להגביל את הזכויות המוחלטות של המטפלים. תנועה השואפת להגדיר מחדש את הגבולות, תנועה שאומרת למטפלים: לא עוד. לא פלא שיולדות עומדות
בחזית תנועה זו. לידה הינה תהליך טבעי ובריא, האישה מרגישה אחריות עצומה לא רק על עצמה אלא גם על פרי בטנה והמחוקק לאושרנו איפשר לה חופש החלטה בבחירה היכן ללדת (במגבלות הקיים, בבתי החולים), חופש שיוצר תחרות ונותן כוח לנשים להניע את מערכת הבריאות ולגרום למטפלים להקשיב. יום עיון זה הוא בבחינת הצדעה לחופש הפרט לדעת, להחליט ולהיות שותף מלא בתהליכים הנוגעים לו ולגופו. זוהי גם הצדעה לדיאלוג אמיתי בין מטפלים לציבור ולחברה."