כנראה שזהו זה, כבר כמעט שבועיים עם צירים אתמול בייאוש רב הגעתי לתל השומר, עד כה מפגש מצויין עם המערכת, נחמדים קשובים וכו' במשך כמעט שעות הפתיחה לא מתקדמת (אצבע) ופתאום אני תוהה אולי זרוז ? ומה אם ימשיך לכאוב כ"כ האם אני אשבר ואבקש אפידורל ואם כל התוכניות ללידה טבעית לא יצליחו לי מה זה אומר עלי ועל ההחלטות שלי? האם גם כל הכוונות לגדל ילד בצורה מסויימת לא יעמדו במבחן המציאות? פתאום עכשיו אחרי שאני מחכה לו כ"כ אני לא בטוחה שאני אצליח במשימת חיי? פתאום אני מרגישה שכל מה שאני רוצה זה שיוציאו אותו ממני ורק אז אני אחליט אם אני מוכנה או לא. מנסה לחשוב חיובי וכל מה שאני רואה זה איך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. השתגעתי?
|
תוכן ההודעה:
|