|
24/10/2002 21:34
|
רוזי
|
מאת:
|
לכל האמהות באהבה - קיטורים בחרוזים
|
כותרת:
|
אז נכון שאנחנו באפוריה ונכון שזה הדבר הכי נפלא שקרה לנו בחיינו אבל... בוא לא נאבד אחיזה במציאות וניזכר איך זה קצת לקטר (כי זה כיף) קצת רקע: אמא טרייה לבייבי בן 4 חודשים
איך זה כשאני סוף סוף נרדמת הבייבי שלי מתעורר וכשיושבים לאכול הוא תמיד מקטר איך זה שהמתנות של אמא שלי הרבה יותר שוות מהמתנות המוזרות שמביאה החמות למה שאני משועממת אף אחד לא מתקשר וכשאני מחליפה חיתול נשמע הצלצול איך זה שאני מכירה רק את הבית הראשון משירי ילדים ולמה נדבקות לי מנגינות המעצבנות מהופ קטנטנים למה הבית שלי הפך למחסן הגרוטאות של גיסתי ואחותי ולמה הבייבי תמיד עצבני אצל הוריי אצל הוריו של בעלי למה אמא שלי מתקשרת 50 פעם ביממה ולמה בסופשבוע נוחתים עליי אנשים ללא התראה למה הסבתות שואלות אולי הוא רעב או עייף ולמה לא מותר לו סתם על הידיים להתפנק למה כולם שואלים מתי תחזרי לעבודה ובאותה הנשימה מתי הילד הבא למה אנחנו מתלהבים מצעצועים טפשיים ולמה שילב כאלה גנבים איך זה ששניה אחרי שמחליפים חיתול הבייבי שוב עשה שילשול ואיך זה שלמרות שאני רק מניקה, הולכת קילומטרים כל יום עם העגלה, פעמיים בשבוע סטודיו C, כל היום עם הבייבי על הידיים, לא אוכלת כלום עד אחרי הצהריים ובכל זאת.. הג'ינס מלפני ההריון נתקע בירכיים והאם יש קונספירציה של הרופאים הגברים שאחרי הלידה מקטינים את העסק ומוסיפים סתם עוד כמה תפרים למה המדחום באמבטיה תמיד מזייף והבייבי שלי יוצא מבושל ועייף למה אני תמיד שוכחת את הבייבי סנס כשאני מוציאה אותו מהמיטה ולמה הוא מצפצף רק כעבור 10 דקות ומחסיר לי פעימה ואיך זה שתמיד יש איזה אדיוט שחוסם עם האוטו את המדרכה ולמה נדבק לי קקי לגלגלי העגלה ואיך זה שהילד שלך הוא באמת, אבל באמת הכי מדהים ומקסים מכולם ואיך זה כשהוא מחייך את שוכחת את כל הצרות כאילו אין בלגאן בעולם?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|