כל שאני רוצה - ללכת לאיבוד בעומק עיניך הכחולות והזכות, מבט אחד ממלא אותי כמו שדבר לא מילא את ליבי בכל ימי חיי עד בואך המבורך והקסום לעולמי. לא מעניינת אותי העבודה הקטנה והמשעממת שלי, והעולם הקרתני והמאומץ ששואף ונושף סביבי ומכל צדדי- הכל מחוויר ומתבלבל, הכל ברור ונהיר, הכל חשוב ולא חשוב גם יחד, ונהיה מתוק כמו צמר גפו מסוכר, כשאני נזכרת במתיקות שלך, כל יום ויום, בצעדים הקטנים הממהרים בשביל, עדיין לא יציבים דיים, רצים רצים אליי, ועל פניך המופלאות והמבורכות פרוש חיוך ששמור רק למי שבאמת בורך על ידי הבריאה. צחוקך הערב מכל מנעים באוזניי, ואין מנגינה קסומה ויפיפיה מזו. אין רוע, אין עצב, אין חולי, אין עוני אין צער אחד בעולם כולו, ולא רגש אחד מכביד או מייגע, אין טירדה או מועקה ולו הפעוטה ביותר, כאשר אתה מושיט אלי זרועות מתוקות לחיבוק . זה, זה החומר ממנו עשויים חלומות, ובחלקי נפלה הזכות השמורה לכל אם (כמה טוב יכול להיות באלוהים אחד??!תודה!!!)- לקבל חיוך מהילד שלה. זה הרגע אליו אני שואפת כל יומי, וזה האושר האמיתי, זה שמתכוונים אליו בסרטים, בסיפורי האגדות, בדמיון, במציאות.
|
תוכן ההודעה:
|
