|
9/1/2003 9:30
|
מיכל
|
מאת:
|
כל כך מיואשת - טיפולי פוריות.
|
כותרת:
|
לפני כמה דפים ביקשתי את עצתכן לגבי דילול עוברים תודה לכולכן !
אבל לצערי זה לא רלוונטי. לא הצלחתי או יותר נכון שוב לא הצלחתי.
אני כל כך עצובה וכל כך מיואשת שאני כבר לא בטוחה כמה זמן עוד אוכל להמשיך כך.
אני לא רוצה להשמע מפונקת, יודעת שהמוני נשים עוברות את זה בגבורה וגם אני עשיתי את זה כבר פעם (יש לי ילד מדהים בן שנתיים שנולד אחרי טיפולים) אבל משום מה הפעם אני לוקחת את זה קשה מאד כל תשובה שלילית מכניסה אותי לתקופה של אבל, אני בדיכאון וזה משפיע על כל הסובבים אותי ואני מרחמת על הפיצפון שלי שאמא שלו עצבנית ועצובה כבר חודשים ושבגלל כל הטיפולים בשעה 6 בערב כבר נרדמת על השטיח בסלון תוך כדי משחק בקוביות.
השלב הבא בטיפולים הוא הפריית מבחנה מרוב ייאוש אני אפילו לא שאלתי את הרופא מה זה אומר אז אם למישהי יש נסיון בנושא אשמח אם תספרו לי.
ממה שאני מבינה הפריות מבחנה לא באמת מגדילות בהרבה את הסיכויים (מי שיש לה בעיה לקלוט עוברים זה לא ממש משנה כיצד נכנסים העוברים לרחם בדרך טבעית או לא)כלומר עכשיו זה פשוט עניין של מזל או שכן או שלא ???
מפחדת שאתייאש ואפסיק לפני שאצליח.
אולי עלי להגיד תודה על האחד המקסים שכבר יש לי ולהפסיק את הסיוט הזה?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
