חופשת הפסח של פיצית הסתיימה לה היום. חופשה בת עשרה ימים בהם בילינו, השתוללנו, טיילנו, התקרבנו, בילינו כמשפחה (אבא עבד פחות) ופשוט כייפנו. אבל גם התעייפנו. החופשה הוציאה אותה לגמרי מהשגרה הן מבחינת שינה והן מבחינת אוכל. כמו כן חלק מההרגלים השתנו (פתאום לא מוכנה לסינר בזמן האוכל, לא רוצה לשבת יותר בכסא אוכל ועוד). הצורך למלא את הימים בתכנים (בנוסף למשחק הביתי), ההתרוצצויות, האירוחים, הבישולים... בעשרת הימים הללו נוספו לי עיגולים שחורים קטנים מתחת לעיניים אבל גם המון כייף בלב. "איזה כייף להיות ילד"- משפט שעבר בראשי מספר פעמים במהלך החופשה. אבל אני גם שמחה שזה נגמר. אני שמחה שהיא חוזרת לשגרה, לגננת האהובה, לחברים המקסימים, למסגרת. אפשר להרגע מכל התכנונים והחיפושים אחר עיסוקים שיעניינו אותה. אבל, זו הייתה הכנה על קצה המזלג לקראת הקיץ והחופש הגדול (שלושה שבועות). מה יהיה אז? איך ממלאים שלושה שבועות שלמים מבלי להשתגע? (אני לא עובדת וקייטנה לא באה בחשבון כי אני רוצה לבלות איתה). אומנם יש עוד זמן, אבל הזמן עף כפי שאתן יודעות אשמח לשמוע מאמהות שכבר עברו חופשות קיץ.
|
תוכן ההודעה:
|