 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 6/5/2003 9:44 | נירית שפירא | מאת: |
|
סיכום הכנס "עוצמת היולדת" בית החולים האנגלי -נצרת 2.5.03 |
כותרת: | |
|
הכנס השביעי של התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" נערך בשיתוף בית החולים האנגלי בנצרת תחת הכותרת "עוצמת היולדת". הקהל כלל אחיות בריאות הציבור, מיילדות ונשים הרות. מכל הדוברים עלה המסר, כי מידע בשילוב עם הכנה נפשית ואמונה ביכולת האשה ובגופה מאפשרים לקיחת אחריות על תהליך הלידה, ומחברים למקורות של עוצמה פנימית, שיכולה ללוות את האשה בהמשך חייה. נועה ברקת, מחברת הספר "מבטן ומלידה": "המילה העברית 'צירים' המתארת את התכווצויות הרחם המקדמות את הלידה – מגלמת בתוכה אמת גדולה. הצירים פותחים שער, שער בפני התינוק להיוולד לעולם, אך גם שער לאשה לראות את מה שנמצא מעבר, להיות מסוגלת להיפתח ולהתחבר אל אותה אם חכמה וגדולה. למילה 'ציר' שלושה פירושים עיקריים: ציר במשמעות פתיחה של דלת, ציר במובן של הדרך עצמה וציר במובן של תמצית, זיכוך. ואכן צירי הלידה פותחים דרך שתמציתה היא החוויה הנשית." המיילדת אבוהיד איזדהר דיברה על חתך החיץ (אפיזיוטומיה), המשמש בשלב השני של הלידה כדי להרחיב את הנרתיק. לדבריה, חתך החיץ מסמל את חוסר האמון ביכולת הגוף הנשי, גורם נזק לאברי המין הנשיים ולעיתים לכאבים, חוסר תחושה, זיהום, קושי ביצירת קשר עם התינוק על רקע התרכזות בכאב, טראומה ועוד. באחרונה התגלה שהחתך גורם לקרעים ולנזקים שחשבו שהוא מונע. הסתבר, שהאישה יכולה להכין את אזור החיץ ללידה. במהלך ההריון כוללת ההכנה תזונה מתאימה, למשל נטילת ויטמין E המרכך את הרקמות ו/או כמוסות שמן נר הלילה במהלך החודש התשיעי, ובמקביל באותה תקופה שימון ועיסוי אזור החיץ או שימוש בחתך-לס (אפי-נו), בלון מתרחב המאמן ומגמיש את אזור החיץ. בזמן הלידה אפשר להיעזר בתנועתיות ובשהייה במים. רצוי להימנע מלידה בשכיבה על הגב ולהעדיף כריעה, ישיבה, עמידה או כל תנוחה אנכית אחרת, וכמובן חשוב שיתוף הפעולה עם מיילדת שמאמינה בגוף האישה, משמנת את האזור, משתמשת בקומפרסים חמים ומעודדת לחיצה רק עם הופעת הדחף הטבעי ללחיצה (רפלקס הלחיצה). שיתוף הפעולה והאמון נחוצים גם למקרים המיוחדים בהם חיתוך זה אכן נחוץ. על פי אירגון הבריאות העולמי, אסור שהשימוש בו יעלה על ,20% ורצוי שיעמוד על בין 1-5% מהלידות, בעוד שבארץ הוא מבוצע בכ-50% מהלידות בממוצע. מרים שיבלי, מפקחת אגף היולדות בבית החולים ורכזת אקדמאית של המרכז הישראלי לחינוך ללידה, דיברה על אמונות וערכים הבאים לידי ביטוי בלידה כחלק מביטוי מאפייני האישיות של היולדת. למשל, מוסלמיות חוששות להשתמש בכדור גומי עליו ניתן להישען במהלך הלידה במקרה שפלג גופן התחתון פונה בכיוון הוילונות, מחשש לפגיעה בצניעותן. כמו כן, חשוב להן שהילד יהיה רחוץ לפני שייגע בגופן, כחלק מהאמונה שהלידה לא הסתיימה לפני היות הילד נקי. עוד דיברה על תרבויות בהן נהוג כי נשים רבות מלוות את היולדת, ותרבויות אחרות בהן נערכים טקסי לידה. לדבריה, חשובה מודעות המיילדות לערכי התרבות של בני הזוג על מנת שיוכלו לכבדם. כבוד לערכי התרבות מגביר את הכבוד העצמי ואת הביטחון העצמי של היולדת ומאפשר לה להתחבר לכוחות הנמצאים בה ולזרימה טובה של תהליך הלידה. תוכנית הלידה של בית החולים נצרת מאפשרת ליולדות לדווח אם ישנם טקסים תרבותיים או נושאים חשובים עבורן, כדי שניתן יהיה להתחשב בהם בזמן הלידה. מרתקת ביותר הייתה הרצאתו של עו"ד ד"ר חכים מרוואן, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים נצרת, "שיקולים בחדר לידה". ד"ר חכים הבהיר, כי החוק מחייב שיתוף של היולדת בקבלת החלטות הנוגעות בה בחדר הלידה וקבלת הסכמתה, למעט במקרים חריגים בודדים כמו יולדת תחת טישטוש המאבדת דם באופן מסכן חיים ואינה יכולה לתת הסכמה, יולדת קטינה ועוד. מההרצאה עולה, כי התנהלותם של רופאים ומיילדות רבים, המבצעים פעולות מבלי ליידע את היולדת – כמו הרחבת צוואר רחם ידנית (סטריפינג), פקיעת מים או הכנסת חומר מזרז לאינפוזיה – ו/או היוצרים לחץ מאסיבי על האשה לקבל את הטיפול שהם מאמינים בו בעוד אין היא נתונה בסכנת חיים, אינה בהתאם ללשון החוק. ד"ר חכים הבהיר, כי אף על פי שבעבר התנשאו רופאים על המטופלים, הסתירו מידע ואיפשרו לעצמם להעניק כל טיפול שנראה להם הרי שכיום, עם עלית מודעות הציבור, נגישותו למידע וחקיקת החוקים המגינים כמו חוק זכויות החולה וחוק כבוד האדם וחירותו, מחוייבים הרופאים בתקשורת בהירה ומלאה עם מטופליהם. זאת בנוסף להתייחסות אל המטופל כאל לקוח, המכניס כסף למערכת. החוק מכנה "הסכמה מדעת" רק מצב בו ניתנה הסכמה לאחר יידוע מלא של מצב היולדת, החלופות לטיפול, מידע על חדשנותו במקרה והוא כזה וכל זאת ללא לחץ או תלות ועם הבנה מלאה, כשהיולדת מסוגלת להגיע למסקנה רציונלית. על המידע להימסר מספיק זמן מראש. למשל, בית המשפט לא יקבל "הסכמה מדעת" במקרה בו הובהר לחולה מצבו והוא הוחתם תוך כדי ריצה לחדר ניתוח. יש לצפות מראש את התפתחות העניינים וליידע את האדם – במקרה זה, היולדת – על השתלשלות אפשרית: ייתרונות כל טיפול מוצע, סיכונים וסיבוכים אפשריים. על הרופא או המיילדת חלה חובת תיעוד על ההתרחשות בחדר הלידה. טיפול ביולדת ללא הסכמה אפשרי רק אם נמסר לה מידע מספק, צפוי שהטיפול ישפר את מצבה במידה ניכרת, צפוי שתסכים לאחר שמצבה ישתפר וגם זאת רק לאחר אישור וועדת האתיקה או חתימת שלושה רופאים. למשל, יולדת עם זיהום חריף וחום גבוה המתנגדת למתן אנטיביוטיקה לוריד. עם סיום ההרצאה נראה היה, שעל הנשים לשנן את זכויותיהן כדי לעמוד על כך שאלו יכובדו בחדרי הלידה, וכי עלינו לעבור עוד כברת דרך לפני שאנשי הצוותים המיילדותיים יתנו את הכבוד המלא ליולדות במהלך הלידה. התקווה הינה שהצעת "חוק זכויות היולדת והילוד" אותה מקדמים חברי התנועה, המרכזת את כל החוקים הקיימים עם תוספות רלוונטיות ליולדת ולילוד, תועיל לשני הצדדים להכיר ולכבד את הזכויות, ותקדם מיילדות ידידותית ליולדת ולילוד בישראל. |
תוכן ההודעה: | |
תגובות נוספות
| 6/5/2003 9:47 | חשוב לי לציין שהכנס נערך בנרצת ביוזמנת המיילדות -אני פונה לכולן -אפשר לארגן כנסים ומפגשים קטנים מקומיים -רק זקוקים ליזמים מקומיים - נירית שפירא |  |
| 6/5/2003 10:6 | לאן לשלוח חתימות על העצומה? - כרמית_מ | |
| 6/5/2003 10:27 | לא יודעת למה..אבל הדיבורים על תחך החיץ תמיד מדכאים אותי - ארזית | |
| 6/5/2003 17:13 | הלגונה 1, ת.ד. 501, כפר ויתקין 40200 -תודה כרמית (ל"ת) - נירית שפירא | |