היי בנות יקרות, הזמינו אותי מחר למוניטוןר וכנראה גם לזרוז (לדברי הרופאה "לא יחכו איתך יותר...} אני בשבוע 41 +2 ימים, והאמת שאין לי כבר כח לחכות, מצד אחד הציפיה הורסת אותי מצד שני הייתי בסיפור הזה של פיטוצין, ופה גם מתערבב הפחד והכל , אחרי הדיון שלי עם עצמי על איפה ללדת (בטוח בלניאדו עם אביגיל) אני פתאום בלחץ מה יקרה עם הזרוז הזה, האם הוא הכרחי ואם לא (נניח שיגידו לי מחר שמי השפיר בסדר ואפשר עוד לחכות ) האם להמתין עו, הטבע אצלי לא עושה את שלו, אני כבר באדישות הכל מאחורי הליכות יחסי מין עיסוי פטמות תה פטל משבוע 34, אני מרגישה את החמוד שלי גבוה בועט אין טיפונת פתיחה
ואני מתפללת שהלילה יתחילו לי צירים או ירדו לי המים באופן טבעי, הייתי בסיפור הזה עם בני הבכור לפני 5 שנים אלא שאז לא ידעתי לקראת מה אני הולכת , כל חברותי מסביב עברו חוויות לידה מתקנות ורק אני פה תקועה בהריון האינסופי הזה, לא מרגישה כלום שמסמן לידה, וכמה שהכנתי את עצמי הרגע לא מגיע. אני מתחילה להרגיש את חוסר האונים, למרות כל ההכנות , תארו לעצמכן שאת התיק הכנתי לפני חודש, חודש זה הרבה זמן ואז עוד האמנתי שזה עוד יקרה לפני כן
אני מקוה שיהיה לי להוסיף לפה בסיפור לידה מעניין בהמשך
אני אשמח לשמוע מכן אם אתן יכולות לספר לעודד לשתף אם מישהי עברה את זה כמוני
בכל אופן תודה לכל מי שעזרה עד כאן
הפורוםפ הזה מבורך נעשיתי ממש מכורה (וזה בכלל לא אופיני לי)
|
תוכן ההודעה:
|
