|
28/6/2003 0:13
|
רונה
|
מאת:
|
אישה לאישה ... זאב
|
כותרת:
|
לא איכפת אם תכעסו עלי שפתחתי הודעה חדשה או אם לא תתיחסו יותר להודעות שלי כי אני הולכת לכתוב דברים קשים..., מה אומר ומה אגיד, אתן ממש עולות לי על העצבים. כל החיים לא הסתדרתי עם נשים. בדיוק אמרתי לזוגי שזה מוזר כי כל החיים נשים שעממו אותי ותמיד התרחקתי מחברתן עטורת הציפורניים השלופות. העדפתי גברים .ופה חשבתי שאני מגלה נשים אחרות- רגישות תומכות מפרגנות עוזרות. אז יש שתי אפשרויות או שהכל מישחק ואני לא מדברת על שרי זהר סאלוש דנדוש לירון בלו אמא 11 איריס גוב (שמחה שחזרת...) ענת דיאנה גילי אבישי איריס אשוח ענבל .ל שנעלמה ענת.ב. ועכשיו שוב הפלתי עצמי למלכודת הרשימה (סאלוש...???) - בקיצור עוד הרבה "זקנות " יותר ו"זקנות" פחות אלא על החדשות יותר. מה עובר לכן בראש כאשר אתן מבלות שעות בהתקטשויות המטופשות הללו? האם באמת אין לכן משהו טוב יותר בחיים- בעל ילד אחים חברים לבלות איתם? חזרתי אחורה לקרוא את הדיונים המדוברים כל כך: המריבה של ליאתיתי ושירי וההדיון של רוניתה האחד גובל ממש בקטנוניות חולנית והשני ממש לא מעניין. כן רוניתה תתפלאי- ממש לא מעניין. בטח שלא בדיעבד. צאו מזה בנות אתן כורתות את הענף עליו אתן יושבות. אתן ביד אחת שמות לבנה בפורום וביד השניה מחזיקות פטיש ומחכות לרסקו. די די די. ליאתיתי אני הייתי שוקלת התפטרות מכובדת במקומך. דווקא באופן אישי אני מאוד נהנת ממך וממה שאת כותבת אבל את כניראה לא מיקצועית מספיק אם את מגיעה לעימותים כאלה. אני חושבת שלירון ו ADI שגם לי חסרה עושות עבודה יפה ואני מתנדבת לעזור אם תסבירו לי איך. אני עווד לא מוותרת על הפורום הזה אבל מתחילה להתייאש...
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|