בנות יקרות: נסו לא לשפוט, תשובותיכן ודעותיכן תמיד תמיד מחזקות, אך כמובן שיש מגמה כללית בכמה נושאים וברורה לי עמדתכן בנושא ההנקה. אך אני יודעת שאתן גם פתוחות לאחר, למתקשה ולסובל..באשר הוא. אני מבינה כבר כעת כי ההנקה עצמה כהנקה פארקסלנאנס אינה קשה. נקודה. בעוד מספר שבועוצ, אני בטח אבין יוצתר ויותר ואהיה מומחית לעצמי.. מה שקשה הוא הדברים שמתלווים אליה. יש לי כבר כמה מסקנות על ההנקה , השלכותיה והמתלווה אליה, אמנם קטונתי, אך בכל זאת מסקנותי הן אישיות. הילד נהנה יותר מהנקה: (ההשואה אצלי היא מבקבוק כמובן), ולכן רוצה להיות יותר על אמו, הדד הוא גם מוצץ, הדד הוא הכל. האם היא המניקה ה"עיקרית" גם אם שואבים, האם היא העיקר, מגביל באפשרויות לניהול המשפחה. כן לטעמי משפחה זה משהו שצריך גם לנהל אותו. במערך המשפחתי המורכב הזה, כל בני הבית צריכים להכיל את ההנקה או את הבקבוק ולכל אחד מהם יש משמעויות שונות, אשר משפיעות על כל בני הבית, חלוקת תפקידים, הילד הקטן שרואה את אמו "דבוקה" כל הזמן ליונק וכו'. נראה לי שלא דברו על זה מספיק. להניק זה לא רק להניק. בכל מקרה, כפי שציינתי בכותרת אודה לבעלות הנסיון שיש להן רווחים בני שנה שנה וחצי בין הילדים והניקו בכל זאת לספר לי קצת מנסיונן. תודה אפרת.
|
תוכן ההודעה:
|