חשבתי שמערכת היחסים המורכבת והמרגשת שיש לליה עם הציצים אופינית ורגילה למי שיונק בגיל מתקדם שכזה. ואתמול גיליתי שלא. דיברתי עם חברה שמניקה עדיין, ואצלה זה לגמרי אחרת. ואז הבנתי שאולי "יצרתי מפלצת". כלומר:
ליה קשורה לציצי מאוד. כשאני חוזרת אחרי העדרות - מיד היא מבקשת ציצי. היא מרימה לי את החולצה בנחרצות, הרבה פעמים ביום. כמעט כל חיבוק שלנו מבקש ציצי. בלילות היא יונקת כמה פעמים, תלוי במצב רוח/מצב שיניים. לפעמים עד ארבע חמש פעמים.
כשהיא התחילה עם המשחק המדהים להסתתר או לכסות את הפנים בבד ולעשות "איפה ליה/אמא/אבא... קוקו, הנה ליא/אמא..." היא שיחקה את זה גם עם ציצי.
ובזמן האחרון יש קטע (מעצבן קצת) חדש: היא צריכה את שני הציצים כדי לינוק. זה ממש מצחיק. קצת מזה וקצת מזה. כל הזמן להחליף. לא תמיד היא יודעת איפה השני, אז היא מחפשת לפעמים בגב שלי, לפעמים בבטן... אבל ברצינות, זה נהיה תלותי, קשה, בעייתי בפומבי...
שאלתי אליכן, יקירותי, היא מה דעתכן, ואיך זה אצלכן?
שבת שלום בנות!
|
תוכן ההודעה:
|
