|
4/8/2003 9:9
|
ליאת
|
מאת:
|
פיל פיל פילפילון לא ידע לצעוד (אבל לזחול ועוד איך...) - שאלה לענת סימון
|
כותרת:
|
הי ענת, מה שלומך? זו אני ליאת, אמא של איתי, שפעם הייתה מבקרת כאן באופן קבוע ותמיד היו לי המון שאלות אלייך...(מקווה שאת עוד זוכרת). אז מה נשתנה אצלנו מאז הפעם האחרונה ששאלתי אותך משהו? - האמת שלא הרבה. איתי, שהיה פעם מתקדם ביותר - התהפך בגיל חודשיים, זחל גחון בגיל 4 חודשים, עמד על שש בגיל 5 חודשים וזחל על שש בגיל חצי שנה, ובבד בבד התחיל לעמוד בעזרת רהיטים - נשאר במצב הזה עד היום והוא כבר בן שנה וחודשיים!!! נראה כאילו הוא תקוע במצב שמאוד נוח לו להיות בו ומסרב להתקדם הלאה. הוא זוחל ה-מ-ו-ן, ואני מתכוונת המווווווון! לדוגמא, נסעתי איתו ברכבת מת"א לבאר שבע (שעה נסיעה) ומה שהוא עשה במשך כל הנסיעה הוא לזחול את כל הקרונות מהסוף להתחלה וחזרה...ובקצב שלא יבייש אף הולך על שתיים מתחיל. בקיצור הוא מאוד מאוד אוהב לזחול ורק מחכה לטיול היומי בגינה כדי לגמוע את הדשא והחול למרחקים ארוכים. הבעייה היא בעניין הישיבה. כשאיתי התחיל להתיישב לבד (בערך בגיל 9 חודשים) הוא התיישב על הברכיים (מעמידת שש היה מושך את הגב אחורה, מניח את הטוסיק על הרגליים או הריצפה ומזדקף כששתי רגליו נשארות מקופלות אחורה). הוא היה יושב רק בצורה כזו ואם הייתי מנסה להושיב אותו עם הרגליים קדימה מיד הוא היה עובר לעמידת שש ומתיישב עם הרגליים מקופלות אחורה. לאחרונה, בערך מגיל שנה, הוא מתחיל להביא את הרגליים קדימה. הוא מתיישב בדרך המוכרת לו (מעמידת שש לישיבה על הברכיים) ואז מרים ברך אחת מעל הריצפה ומסובב את הרגל קדימה. לפעמים הוא נשאר לשבת כך (רגל אחת קדימה ורגל אחת מסובבת אחורה), ולפעמים הוא גם מביא את הרגל השנייה קדימה ויושב "נורמלי". לעיתים רחוקות מאוד (אני יכולה לספור אותן על כף ידי) הוא התיישב בצורה הקלאסית (מעמידת שש משך אחורה את הטוסיק לכיוון אחד והתיישב כששתי הרגליים קדימה). בנוגע לעמידה: כמו שאמרתי, מגיל חצי שנה הוא נעמד בעזרת רהיטים והולך סביבם. הוא גם אוהב לדחוף כיסאות, ארגזים וכל דבר שזז וללכת בעקבותיו. אבל בשום פנים ואופן הוא לא מוכן לעזוב ידיים ולעמוד לבד (לפעמים הוא עוזב יד אחת ולפעמים הוא עוזב את שתי הידיים אבל אז נשען עם חזהו על הספה). המצב שבו עוזבים ידיים ונופלים על הטוסיק למצב ישיבה לא נראה במקומותינו. אם הוא מחליט לרדת לישיבה ממצב עמידה הוא לוקח צעד אחורה,רוכן קדימה, מקפל את הברכיים ויורד לישיבה על הברכיים או לעמידת שש.
אוסיף עוד פרט שיכול להיות חשוב: בגלל שבצעירותו איתי התקדם מאוד מהר הוא דילג על כמה דברים שהיום פתאום הוא עושה אותם: הכנסת רגליים לפה וגילגולים רצופים (בטן-גב-בטן-גב) -הוא בדרך כלל עושה את זה כחלק ממשחק ולא כדי להתקדם למקום מסויים.
זהו, עד כאן. כרגיל יצא לי ארוך מאוד (אבל אני יודעת שאת אוהבת פירוט). מה את חושבת? האם אני צריכה להיות מודאגת מההאטה בקצב ההתפתחות? האם את מזהה בעיה מסויימת בעובדה שאיתי סיגל לעצמו צורת ישיבה שונה משל רוב הילדים? ואיך מעודדים אותו לעזוב ידיים ולנסות לעמוד לבד?
תודה רבה על שבכלל קראת עד כאן ליאת
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|