פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

2/6/2001 22:44 אורית מאת: חווית הלידה שלי- ארוך להפליא כותרת: חיכיתי המון זמן (כ- 3 שבועות) לרגע בו אוכל לשתף אתכן בסיפור הלידה שלי. לאורך כל ההריון למדתי פה המון ונעזרתי בעצות המקצועיות שלכן רותי אילנה יהודית טובה ואלן ושל ד"ר בר. ושל בנות האתר ששימשו לי חברות הריוניות וורטואליות. לאחר שקראתי בצמא את סיפורי הלידה שלכן אני מרגישה חובה ותענוג לשתף אתכן בחוויה שלי. לפני זה חשוב לי לתת קצת רקע; היה לי מאוד חשוב ללדת לידה טיבעית, ללא משככי כאבים למיניהם ולשם כך החלטתי לקחת מיילדת פרטית (בחרתי במיילדת המקסימה איריס ברדק) (מה שניתן לעשות בתה"ש). לאורך ההריון ליוו אותי פחדים שונים כמו הערכת מישקל של 3500 בשבוע 37 (כאשר המשקל בלידה בשבוע 42 היה 2900)פחד מאגן צר, מנח העוברית וכו'. כמו שציינתי קודם ההריון נמשך ונמשך והגעתי לשבוע 42, בטוחה שהעוברית כבר ענקית, לא מבינה למה היא לא יוצאת, ומיואשת שהנה למרות כל התקוות הכל יגמר בזירוז (שמי יודע איזה פרוצדורות הוא יגרור) בבית החולים. באמצע שבוע 42 החלטתי לנסות ולפעול (מעבר לצעדות יומיומיות וכו') ולקחת את הכדורים ההומאופטיים שעליהם המליצה דנה (ותודה אישית לדנה) יומיים לאחר נטילת הכדורים החלה מעין הפרשה מיימית וורדרדה. היא לא הייתה רירית או צמיגית בכלל, נלחצתי מעט. יום רביעי ב-2 בלילה אני מרגישה התכווצויות לא נוראיות אך גם לא נותנות לישון. אני מתזמנת ומתרגשת לגלות מרווחים של 10 דקות. והינה אני מתעוררת בבוקר ומגלה שנרדמתי והצירים נעלמו כמו חלום. היאוש חוזר גם צעדות רגליות לא עוזרות. יום חמישי בערב, הצירים חוזרים. ל"ג בעומר הילדים מתכוננים למדורות. בעלי חוזר מוקדם מהעבודה ואנחנו יוצאים לטייל. בחוץ נחמד. מתחילות המדורות. הצירים מתגברים. אנחנו נותנים "ציונים" למדורות והצירים מגיעים לתכיפות של 5 דק'. חוזרים הביתה, השמחה גדולה- צירים כל 3-4 דקות. אני מתקשרת למיילדת ומכינה אותה שאולי הלילה זה הלילה. 2 בלילה אני נכנסת לאמבט. נחמד באמבט...יותר מדי נחמד... הצירים הפסיקו! אני מנסה לישון אך השכיבה גורמת לצירים (שמופיעים שוב כל 10-20 דק') לכאוב מאוד. בוקר. המיילדת מתקשרת בבוקר מאוכזבת שלא קרה כלום בלילה. גם אני מאוכזבת... מאוד! איריס מציעה שנבוא לבה"ח. היא מבטיחה שרק היא ורק היא תבדוק אותי. אני מסכימה.הסקרנות גדולה. איריס עושה מוניטור ובודקת אותי. המתח בעיצומו. היא מודיעה בשמחה- מחיקה מלאה, פתיחה של 2.5 ס"מ וצוואר הרחם "רך כמו חמאה". היא שואלת אם אני מסכימה לעיסוי צוואר הרחם. למרות הפחד אני מסכימה. לא מרגישה כלום! איריס מודיעה- עכשיו יש פתיחה של 4.5 ס"מ! התקווה חוזרת. המים יורדים לפתע. איריס אומרת שגם זה יעזור. אני ובעלי יוצאים לחצר לטייל. חוזרים אחרי שעה למוניטור. ושוב לטייל בחוץ. עכשיו יש צירים והם כואבים מאוד. עוד מוניטור. העוברית במצב נפלא וגם הצירים... השעה 2 ומשהו בצהריים. אנחנו נכנסים לחדר הלידה. החדר לא מפחיד כמו שחשבתי. הצירים מתגברים. אני משמיעה נהמות בקול נמוך. אני מאוד עייפה אחרי 2 לילות של "צירצורים". העייפות מערפלת הכל, אני מרגישה בחלום. אני מתנצלת על הנהמות ואיריס צוחקת ואומרת שאני מתמודדת בצורה נפלאה ואני צריכה לראות נשים אחרות יולדות... הזמן עובר אני נכנסת לג'קוזי... כל הזמן הזה ועד סוף הלידה נוכחים בחדר אני בעלי ואיריס בלבד. 2 רופאות נכנסת רואה את המוניטור מתפעלות ממני נוהמת בג'קוזי ויצאות. בודקים פתיחה- 6-7 ס"מ! הזמן עובר ומגיע הלחץ לדחוף. אני נשכבת על המיטה. ( עד אז עמדתי והתהלכתי, הראש ירד מאוד יפה ועזר מאוד. לכן אני ממליצה בחום- לא לשכב!) איריס מכריזה על פתיחה של 10 ס"מ! הכאבים חזקים ומקרינים לרגליים. מחפשים תנוחה מתאימה שתקדם את שלב הדחיפות. מגיעים לתנוחה המסורתית אך עם רגליים מכופפות לבטן. בעלי מצד אחד ואיריס מצד שני. מחכים לשיא הציר ודוחפים בכוח שלא האמנתי שיהיה לי. התמיכה של שניהם עוזרת מאוד. אני מרגישה שבלעדיהם לא הייתי דוחפת כך. איריס מעסה את הפרנאום במרץ ומעודדת בלי הפסקה. הראש מתקרב.איריס מציעה לי לגעת. אני שולחת יד ומרגישה אותו רך וחמים.עוד כמה דחיפות והראש יצא! עוד דחיפה והגוף יצא! איריס מניחה את התינוקת עלי. אני מרגישה את הגוף הקטן והחמים...מסתכלת ולא מאמינה... היא יפייפיה ושלווה. איריס מציעה לבעלי לחתוך את חבל הטבור. בעלי שעמד בגבורה בלידה כולה, עזר ועודד כל הזמן, מבצע את החיתוך. התינוקת שלנו, עדי, נולדה לאחר כ- 3 שעות בחדר בלידה. איריס מראה לי איך להניק. עדי יונקת במרץ קרוב לשעה. אני גאה ומאושרת. עדי צריכה להלקח לתינוקייה לבדיקות השגרתיות (וחבל). אני נשארת עם איריס ומשוחחת...לא מאמינה שהכל נגמר בלי חתך, בלי קרעים ובלי אפידורל ושאר משככים כל התסריטים הרעים מהם חששתי. לאחר הלידה עברנו למחלקה ואח"כ לאפרופו. בשני המקומות השירות של הצוות היה אדיב ומפנק. הצוות בתינוקייה באפרופו עזר מאוד בימים הראשונים מבחינת הדרכה בהנקה וכו'. לסיום, המון תודה שוב, לבנות האתר, לצוות בתל-השומר ובאפרופו למיילדת המקסימה שלי, ולאלוהים על בעלי ובתי המקסימים ועל חווית הלידה המופלאה שלא האמנתי שאזכה לה. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 2/6/2001  23:7 כמו חלום!!! מאחלת לך המשך נעים ונינוח בגידול עדי (ל"ת) - הדס 2/6/2001  23:57 אורית - עידיתוש 3/6/2001  0:49 מזל טוב - וגם שאלה - אפרת 3/6/2001  4:44 ( MAZAL TOV (and by the way, my daughters were also born on May 11th, nine years ago - iris hadas 3/6/2001  8:32 אורית מזל טוב אושר ואושר !!!!!! - יוליה 3/6/2001  12:42 אורית-קודם כל המון מזל"ט!!! וחוץ מזה- - דנה 3/6/2001  13:45 איזה סיפור יפיפה! איזו לידה נהדרת! המון המון מזל טוב - תותשדה 3/6/2001  15:22 אורית,תודה על סיפור הלידה הנהדרת - רותי קרני הורוביץ 3/6/2001  16:9 wonderful story and mazal tov לת - Ilana Shemesh, natural midwife 3/6/2001  19:22 הרבה אושר לכם, ואני מאחלת לעצמי לידה כמו שלך, נשמע כמו חוויה נהדרת!!! - זולו 3/6/2001  19:27 מזל טוב!!! נראה שהתמודדת בצורה מדהימה - כל הכבוד! כולי קנאה... הרבה נחת ואושר בהמשך! ל"ת - ענבל ל 3/6/2001  20:19 המון מזל טוב. - דניל 3/6/2001  20:23 כיף לקרוא את התגובות שלכן...וכמה תשובות... - אורית 3/6/2001  20:37 ההודעה הקודמת נשלחה ללא תוכן. התוכן כאן... - אורית 4/6/2001  11:9 אורית- - דנה 4/6/2001  22:39 הי אורית, מזל טוב גדול גם ממני. כייף לשמוע ולקרוא על - ענת סימון 7/6/2001  23:9 וואו מלא מידע, מפורט להפליא ומאוד מרגש- מזל טוב. ל"ת - טל

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש