פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
3/12/2003 2:51 שרה מאת:
זה מדהים, ילדים קטנים זוכרים את הלידה שלהם!
כותרת:
אז העתקתי את האימיל שקיבלתי מחברה להראות לכולכם, ותרגמתי לעברית:

נושא: שיחה מדהימה עם ביתי בת ה3:

השיחה המדהימה עם ביתי בת ה3 קרתה הערב... בעלי היה שם ועוד הספיק לקחת מצלמת ווידאו כדי לצלם את כל השיחה שלנו.

אמא: האם את זוכרת כאשר היית בבטן שלי, אנה?

אנה: כן. היה שם דם בבטן שלך.

אמא: האם שתית את הדם?

אנה: לא. אני שתיתי את המים שלך

אמא: איך היה בבטן שלי?

אנה: היה לבן. ראיתי את הלב שלך. הוא זז

אמא: איך הרגשת?

אנה: זה היה כיף

אמא: איך זה בדיוק היה שם?

אנה: הה, זה היה אדום. וראיתי אותך גם.

אמא: האם את זוכרת מתי שנולדת?

אנה: כן. היה דם עלי, על הבטן שלי

אמא: על הבטן שלך?

אנה: כן וגם הראש שלי

אמא: דם על הראש שלך? למה?

אנה: הה, כי האשה הזאת חתכה לי קצת את הראש.
(האשה הזאת היתה הרופאה שלי, ואנה נחתכה קלות בראשה כאשר הוציאו אותה מהבטן בקיסרי)

אמא: היא חתכה אותך? האם זה כאב?

אנה: לא. רק קצת. זה כבר לא כואב.

אמא: זה טוב. האם את זוכרת כשנולדת?

אנה: כן

אמא: מה קרה אז?

אנה: הה, האשה הזאת היא חתכה את הבטן שלך. היה דם עלי

אמא: היא חתכה את הבטן שלי?

אנה: כן... ואז הלב שלך נהיה כחול (היא אמרה את זה בהשתתפות, באמפטיה!)

(הלב שלי באמת הכחיל... יש רק סיבה אחת לזה, אני הרגשתי את כל הקיסרי כי האפידורל לא עבד והתעלפתי לשניה או שניים, והלחץ דם שלי ירד, מה שמסביר מה הפירוש שהלב שלי הכחיל. אין לי מושג איך אנה יכלה לדעת את זה!)

אמא: הלב שלי הכחיל?

אנה: כן

אמא: למה?

אנה: בגלל שזה כאב לך בבטן (שוב, אישור למה שהרגשתי בקיסרי)

אמא: (בהשתאות) בסדר, אז הם חתכו את הבטן שלי?

אנה: כן, ואז האשה הזאת שמה את הכל בחזרה. את הבטן שלך.

אמא: היא החזירה את הכל בחזרה?

אנה: כן

אמא: ואז איפה הלכת?

אנה: הה, הם לקחו אותי כל הדרך לקליפורניה! (העבירו אותה לבית חולים אחר מייד אחרי שהיא נולדה, זה מה שהיא התכוונה)

אמא: איפה את ישנת?

אנה: במיטה הקטנה שלי

אמא: היית לבד?

אנה: לא אני הייתי עם הרופאים

אמא: את היית עם הרופא?

אנה: כן

אמא: האם פחדת?

אנה: לא. לא פחדתי

אמא: איפה היתה אמא?

אנה: הה, את היית רחוקה רחוקה עד קליפורניה... לבד (אני הייתי בבית חולים אחר... והייתי לבד ברוב הזמן)

אמא: לבד?

אנה: כן

אמא: האם את זוכרת מי החזיק אותך אחרי שנולדת?

אנה: הה, סבתא פארי

(סבתא פארי היתה שם מייד אחרי הלידה לראות את אנה. ידעתי שהיא נגעה ביד של אנה, אבל לא זכרתי אם היא החזיקה אותה או לא.)

אמא: סבתא פארי? מי עוד?

אנה: הה, דוד דארק (הוא הלך עם בעלי לחדר טיפול נמרץ לראות את אנה, והוא היה הדוד הראשון שהחזיק אותה)

אמא: האם את זוכרת את אבא מחזיק אותך?

אנה: כן, הוא החזיק אותי המון (הסתכלה לכיוון אבא באהבה, והיה ברור שהיא זוכרת)

אמא: למה אמא לא החזיקה אותך?

אנה: או, את לא יכלת. את בכית והיית עצובה. לבד.

אמא: (דמעות בעיני, מנסה לא לבכות) אני הייתי לבד, זה נכון. אני הייתי עצובה שלא יכלתי להחזיק אותך מייד

אנה: (מלטפת את הפנים שלי) זה בסדר, אמא

אבא: יש לך זיכרון לא רגיל, אנה

אנה: כן, אני זוכרת. אני הייתי תינוקת קטנה.

אבא: האם זה היה היום שאת נולדת?

אנה: כן. זה היומולדת שלי. אני *אוהבת* את היומולדת שלי! זה היה כיף!


ג'ף צילם בווידאו את כל השיחה הזאת. שנינו היינו בהתפעלות. אנה אף פעם לא סיפרה פרטים על הלידה שלה. זה שהיא זוכרת את לידתה כל כך טוב, זה מדהים. אף פעם לא ידעתי שילדים באמת זוכרים את הלידה שלהם... חשבתי שזה היה הוקוס פוקוס.

אבל אני לא מאמינה בזה יותר. ג'ף ואני לא סיפרנו לה אף פעם על הלידה שלה ואף פעם לא סיפרנו לה פרטים על הלידה שלה. והיא נתנה תשובות מאד מדויקות לפרטי פרטים. ומה שמדהים אותי עוד יותר, זה הקבלה שלה על כל הלידה שלה, והשלמה שלה על כל מה שהיא עברה.
אילו כולנו יכלנו להיות כמו הילדים הקטנים!



תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
3/12/2003  8:1 ועוד מקרה של חרטא ובילבול מוח נכנס לסטטיסטיקה (ל"ת) - שלי יחימוביץ
3/12/2003  8:38 ואוו!!! איזה ילדה מוכשרת: גם יודעת לזהות איברים פנימיים ולקרוא להם בשמם, וגם יכולה לראות דברים דרך הרחם, כולל צבעים! וכל זה בגיל 0! ישר להרווארד! (ל"ת) - אילנית ש.
3/12/2003  9:18 לא מאמינות? לא צריך, בעצם יש קבוצת דיון אחרת 'באופן טבעי' על אותו הנושא ויש עדויות נוספות בעניין הזה! (ל"ת) - שרה
3/12/2003  11:44 זו תופעה לגמרי לא טבעית וקשה להאמין אבל - דבי
3/12/2003  12:12 אולי הסיפור הזה מוגזם, אבל ילדים עד גיל שנתיים-שלוש זוכרים את הלידה. אני שאלתי לא פעם - אפרת של אוריאל
3/12/2003  14:50 בין אם הזכרון אמיתי או בדיוני - דניאלה
3/12/2003  17:49 חבל שהספקניות ביניכן לא נותנות יותר קרדיט ליכולות של ילדיכן. ואתן בטח מרגישות אימהות הרבה יותר טובות משרה המשיגנע הא? שרה- גם הבן שלי זוכר. נשלח את שניהם להארוורד מחכים רק למלגה. (ל"ת) -
3/12/2003  18:26 שרה: איך מגיעים לקבוצת הדיון "באופן טבעי"? זה בעברית? (ל"ת) - דבי
3/12/2003  18:34 מצאתי! אבל לא את הדיון שהזכרת (ל"ת) - דבי
3/12/2003  18:37 הנה הלינק - דבי
3/12/2003  19:33 יש עוד דיון באופן טבעי בכותרת דומה: תינוקות זוכרים לידה - שרה
3/12/2003  21:12 קסם המים - אפרתי
3/12/2003  23:25 שרה אני לא מוצאת בבאופן טבעי - אשמח אם תוכלי לעזור לי (ל"ת) - רינת של עידן
4/12/2003  2:3 הקישור 'תינוקות זוכרים לידה' - שרה
4/12/2003  9:15 טוב, יונתן בן 10 חודשים, אני מחכה שיהיה כבר גדול מספיק ואוכל לשאול אותו! (ל"ת) - דניאלה
4/12/2003  17:38 בן אחי, כיום בן חמש, תאר את הלידה שלו כשהיה כבן שלוש - עדי אמא של יובל


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש