שמי שירן ויש לי ילד מתוק בן שנה ושלושה. עד עכשיו היה איתי בבית ולאחרונה החלטתי שברצוני לצאת לעבודה (גם כדי להתאוורר וגם כדי להרוויח כסף על מנת שנוכל להתחיל לעבוד על יצירה מס' 2 (-: שלנו).
בקיצור, אני מחפשת משהו שיהיה קרוב לבית וגם לא המון שעות. על פניו נשמע פשוט, אבל מסתבר שממש לא!!!
בכל מקום רוצים עד חמש או שש בערב + שעות נוספות. היו לי די הרבה הצעות שכל אחת פסלתי על משהו אחר: הבוס לא נראה, הפקידה הנוספת לא נראית, לא אוהבת את המקום, השעות לא בסדר, רחוק מהבית וכו'.
היום הייתי בראיון נוסף קרוב לבית, שעות נוחות וכו', נראה ממש מבטיח. חיכיתי למראיין משהו כמו 3/4 שעה וזה נתן לי המון זמן לחשוב (הילד היה בבית אז היה לי זמן לעצמי ולמחשבותיי...). בקיצור, חשבתי: אני הולכת להיפרד מהבן שלי לכל כך הרבה שעות ביום. זה פשוט לא יאמן! עשיתי ילד, שמרתי עליו בכפפות של זהב עד עכשיו, ומה עכשיו? הוא יהיה במשפחתון משבע וחצי בבוקר עד ארבע וחצי אחה"צ? מה ישאר לי איתו? שלוש וחצי שעות במקרה הטוב? איך מתמודדים עם זה? בנוסף, כשחשבתי עלתה במוחי המחשבה שבכל עבודה אני מוצאת "פגמים" שמונעים ממני לקחת אותה, יש לי ממש בעיה לצאת לעבודה, אבל אני כבר מוכרחה. מה עושים?
בשביל מה עשיתי ילד בשביל לצאת לעבודה ולשלוח אותו לגן? והרי עבודה של חצי משרה (במקרה הטוב, אם מוצאים) לא מספיקה אפילו לחסות על הוצאות המשפחתון אז שלא לדבר על הוצאות של ילד נוסף...
אז אני משוגעת?
החיים קשים!
|
תוכן ההודעה:
|
