אנחנו זוג עם תינוק בן 8 חודשים. נשואים 6 שנים. אין לי הורים מהצד שלי כבר מגיל 18 (היום אני בת 27) . בעלי יש לו הורים גרושים. לא עוזרים לו בכלום. רק מנצלים. הם הביאו 5 ילדים לעולם על מנת לנצל אותם. עד הסוף! מכיוון שבעלי הוא הכי פרייר מכולם - הוא גם מנוצל הכי הרבה! אמא שלו כל הזמן מבקשת שנעשה לה כל מיני דברים - שבעלי יתקן לה תנור, יצבע לה קיר, יעשה בדיקה לרכב לפני שהיא קונה אותו. גם כסף היא מבקשת לפעמים. ךפני 4 שנים היא לקחה ממנו 1000 שקל ולא החזירה. אני עצבנית, כי זה גם כסף שלי, גם אני עובדת, ומרווחה משכורת טובה, ברוך ה', אז למה היא לוקחת לי ולא מחזירה? אבא שלו - הוא מסודר לגמרי מבחינה כלכלית, ואפילו יש לו הרבה . הרבה מאוד. הוא בחיים שלי לא קנה לי מתנה ליום הולדת. אפילו גלויה קטנה, פרח, שוקלד, משהו קטן - כלום! אבל הוא כן מאוד אוהב לקבל מתנות. כשהוא נוסע לחו"ל (והוא נוסע הרבה פעמים בשנה) אז הוא לא יסע עם הרכב שלו - הרי דלק לנתב"ג זה הרבה כסף! אנחנו גרים בחדרה. אז הוא מבקש מבעלי שיסיע אותו וגם יאסוף אותו כשהוא חוזר. הוא קמצן משהו! יש לו בת יחידה שהולכת עם סמרטוטים, אין לה כסף, אוכלת זבל, מובטלת כבר 6 חודשים. הוא לא עוזר לה בכלום. לפעמים הוא בא אליה לבקר - קונה לה שקית במבה! לבחורה בת 33 - שקית במבה! כל מה שיש לנו קנינו בכוחות עצמינו. ההורים שלו הביאו ילדים כדי לנצל אותם. תסלחו לי - אני באתי ממשפחה אשכנזית, ולי זה נראה ממש מפגר - ניצול כזה של ילדים. הוריי חסכו כל החיים שלהם עד שקרה האסון שלנו, ואני קיבלתי את הירושה מהם ואני מפחדת אפיל ולספר למשפחה של בעלי שיש לי סכום כסף בחשבון מהוריי - כי ההורים שלו פשוט ימצאו להם דרך להוציא את זה ממני! יש להם פסיכולוגיה של ערבים ממש - הם הביאו להם הרבה ילדים, לא דאגו להם, לא עשו שום דבר למענם, הילדים מגיל 12 הסתדרו לבד (אכלו בחוץ, עבדו מגיל 12) וההורים האלה לא כאב להם בכלל הלב מה קורה איתם, איך בבית הספר, איך עם חברים.. אבל מה - הם מאוד אוהבים להגיד לכולם שהם תמיד היו משפחה חמה! ההבדלים ביני לבינם הוא עצום! ההשקעה שלהם בילדיהם היתה 0! אני לא מסוגלת יותר לראות את הפרצופים שלהם, להתמודד עם המוגבלות שלהם הרגשית והשכלית.
סליחה שיצא ארוך - אני פשוט גוססת.
|
תוכן ההודעה:
|