בגחמה של רגע שלחתי קורות חיים ליעוץ קצר (יומיים) בונקובר, קנדה. הסיכוי שזה יקרה וירצו לשלם לי טיסה מכאן הוא אפסי, אבל פתאום שאלתי את עצמי ומה אם כן? דובון שלי רק בן שנה ולא לוקח בקבוק (רק יונק) ונמצא איתי כל הזמן. אני עכשיו מרגילה אותו לשתות מים מכוס אבל זה עדיין רק משחק אצלו. בנוסף, תינוק רגיש ועדין, לא אוהב הרבה רעש ומקומות הומים מדי. ו...לא אוהב זרים. הולך רק לסבתא ודודה אחת, אצל כל השאר בוכה. רק בשביל האימון אני חושבת מה הייתי עושה אם...לקחת אותו? ואיך מסתדרים שם עם עזרה/ביביסיטר עם רגישי כזה? כי בכל זאת הנסיעה היא לעבוד. אמא שלי גם אומרת שלא גוררים תינוק בנסיעה כזאת, גם אם נוסעים אחר כך לביקור חברים ומשפחה בארה"ב. מצד שני לא נראה לי להשאיר אותו לבד.
ואיך מרגילים אותו לבקבוק? יש לי שלושה סוגים (פלייטקס, נוק, ומשהו של אבנפלו שנראה ממש כמו ציצי), וכולם נראים לו כמו משחק ותו לא.
בכלל אני מאוד מתלבטת אם להעביר אותו לפורמולה וממש מפחדת מזה, מגיע לו יותר:)
ותארו לעצמכם שהוא ילד שני, הגדולה עצמאית בשטח!
מה דעתכן? המלצות? דעות?
|
תוכן ההודעה:
|