|
12/7/2004 23:13
|
יעל.ש
|
מאת:
|
הפחד הגדול מהפעם הבאה-ארוך ודחוף!!!
|
כותרת:
|
התלבטתי המון אם לפתוח את ההודעה הזו. זה בטח הולך להיות מאד מבולבל. אני לבד בבית ומרגישה שוב את החרדה הולכת ומטפסת לה במעלה הגוף.
אני מתה מפחד מהלידה. מתה מפחד שיקרה לי בדיוק מה שקרה בלידה הראשונה. כ"כ מפחדת שאני מעדיפה שירדימו אותי עכשיו ויעירו אותי אחרי הכל, או לקבוע תור לניתוח קיסרי, או בכלל לא להיות בהריון כי אין לי כח להתמודד עם כל הפחדים הללו.
זה לא כל הזמן. רוב הזמן הכל בסדר. אני מתפקדת נפלא. זה רק מדי פעם, בעיקר בלילות. שהחרדה הולכת ומתגעשת בתוכי ואני מבקשת לא!
אני מוצאת תא עצמי בונה סביבי כאלה מנגנוני הגנה. אני מנותקת לחלוטין ממה שמתחולל לי בבטן, אני מסרבת להתחיל ולעכל את המחשבה ששם בפנים נבנים להם חיים כי רק המחשבה הזו מכניסה בי חרדה, אני לא קוראת בספרים, מתרחקת מכל מוקד של הריון ולידה, לא רוצה לדבר על ההריון שלי, כל שיחה סביב הדבר פשוט מעוררת בי חרדה.
אלוהים, ממה אני כ"כ מפחדת????
אני לא יכולה לדמיין את הלידה שלי, אני לא יכולה לדבר עם הפסיכולגית שלי על זה כי ישר הגוף נכנס למתח.
זה נורא מה שאני אגיד, כי כ"כ חיכיתי להריון הזה וזה כאילו שככל שעובר הזמן, וההריון מבשיל, וההריון תקין, והכל בסדר, ככה אני יותר ויותר מפחדת.
זה לא כל הזמן. זה מידי פעם כשאני נותנת למחשבות דרור או לחלופין לא מצליחהלכלוא אותם מספיק חזק.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
