פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

18/7/2004 15:35 מאיה מ מאת: איך לרדת 7 ק"ג בשעתיים וחצי, או: ילדתי (בבית) כמו שרציתי. כותרת: זהו, אנחנו אחרי... למי שעקבה, תכננתי לידת בית וציפיתי לה משך כל ההריון. את הלידה תכננו לעשות עם אילנה שמש, אצלנו בבית ואצלה גם עשינו את רוב מעקב ההריון. בשלישי בבוקר, כיוון שעברתי את שבוע 41, הלכתי לבדיקת מוניטור ואולטרסאונד. הכל נראה תקין ומצוין, מלבד הערכת משקל שהראתה קרוב ל-4.400.... אמנם לידה שנייה, אבל הרופאה שבדקה אותי הזכירה לי שבהערכת 4.500, מנתחים. היא הפנתה אותנו למעקב בביה"ח, בהנחה שנקבל זירוז להתחלת לידה. (הבדיקה שלה העלתה שהכל אצלי עדיין סגור...). יצאתי משם בוכה. הלחץ והפחד שהנה החלום ללדת בבית נעלם לי, והפחד שהיה לי גם ככה מללדת בבית חולים, הלכו והתגברו. טל, בעלי, לא וויתר כ"כ מהר. היה לו ברור, עדיין, שאנחנו יולדים בבית ושסביר מאד שהערכת המשקל שגויה. נסענו לאילנה, והיא בדקה אותי ונתנה הערכה קצת יותר אופטימית: 3.800, או בסביבות ה-4. זה גדול, אבל בהחלט אפשרי. היא נראתה שלווה לחלוטין והיה לה ברור שהלידה יכולה להתרחש בבית. היא רק המליצה על זירוז טבעי: שמן קיק. האמת? פקפקתי. לא היה נראה לי הגיוני ששמן קיק יעשה את העבודה של התרופות המזרזות בבית החולים. כי אם כן, אז למה לא נותנים אותו גם בבית החולים? אבל ניסינו. היינו אמורים לחכות 6 שעות אחרי 3 מנות שמן קיק (מ-ג-ע-י-ל) ולצפות לצירים. את הילד הגדול שלחנו לסבא וסבתא, לקחנו סרט וידאו וישבנו לראות ולחכות. אני התעלמתי מההתקשויות של הבטן, כי כבר הייתי רגילה אליהן מהחודש האחרון. 21:00 - הסרט נגמר ויצאנו לסיבוב בחוץ. התחלתי לחוש קצת בבטן, אבל זה לא הטריד נורא. הייתי בטוחה שזה רק מערכת העיכול שלי עובדת, וקיטרתי לטל על כמה שלא סביר בעיניי שזה יעבוד, ובטח מחר ניסע לביה"ח. הוא המשיך והתעקש... 22:30 - אחרי שגם הספקנו לאכול גלידה, חזרנו הביתה. החלטנו ללכת לישון, בהנחה שאם יתחילו צירים, אני אתעורר. אחרי מקלחת, נכנסנו למיטה, והרגשתי משהו מטפטף לי מבין הרגליים... עם דימום קטן... הפקק הרירי!!! אם יש דרך לתאר את התגובה שלי, אפשר לומר שפשוט צהלתי מאושר! לא האמנתי שזה מתחיל בקרוב. קצת אחר כך התחילו פתאום כאבים חזקים יותר בגב התחתון. התחלתי לחשוב שאולי אלו צירים. תזמנו. 1 ב-7 דקות.חזקים וטובים. טל איתי, מרפה, גונח, ועוזר מאד מאד. אילנה אמרה לנו להתקשר כשהצירים יהיו במרווחים של 5 דקות. אז החלטנו לחכות קצת, כי ידענו שזה יכול לקחת עוד זמן, מי חשב שאחרי כמה צירים בודדים כאלו, הם יצטמצמו מאד לפעם ב-3 דקות...?! לא היה מרווח של 5 דקות! זה קרה כ"כ מהר שלא הייתי בטוחה שאני צודקת כשאני אומרת שאני בציר. התקשרנו ואילנה אמרה שהיא יוצאת. המרחק שלה מאיתנו הוא כשעה נסיעה, כולל התארגנויות וקיווינו שזה יספיק. בערך באותה שעה הודענו גם לאמא שלי, שרציתי שתהיה נוכחת בלידה. אמרנו לה שהיא יכולה לחכות עדיין בבית, כי בטח זה ייקח כמה שעות, אבל היא העדיפה לצאת היות ובלאו הכי היא כבר לא תרדם. מזל שככה החליטה לעשות... מכאן אני כבר לא זוכרת בדיוק את השעות. אבל אני זוכרת שנכנסתי למקלחת, עם צירים חזקים, ושמתי עליי את הטוש עם המים החמים, כשאני מרגישה איך כל הדם מכוון לרחם שלי, והרגליים חלשות, והכל כואב. והנה, המים ירדו. נקיים וצלולים. ואיתם - צירי לחץ חזקים. כאילו הצירים שינו סגנון. הם כאבו יותר באגן, ופחות בגב והרגשתי צורך חזק ללחוץ. טל עדכן את אילנה בטלפון על כל מה שקורה והיא ביקשה שאשתדל לא ללחוץ. אבל אם יש צורך מאד חזק, חשוב שטל יהיה מוכן "לתפוס את התינוק"... ישבתי על קצה המיטה, מוציאה קולות שלא חשבתי שיש בי, צועקת, כמעט בוכה, מנסה להחזיק בפנים ולנשום החוצה, כלפי מעלה. זה קצת עזר. טל ישב לפניי, ממושמע למצוותה של אילנה. אם לא היה כואב כל-כך, סביר שהסיטואציה היתה מצחיקה אותי... 24:50 - אילנה הגיעה. אמא שלי, שפתחה לה את הדלת קיבלה מיד תפקיד: להביא סיר עם מים חמים. היא חייכה, כי הניחה שזה הטריק לשמור אותה מחוץ לחדר... אילנה רצה אליי, משאירה מאחוריה את דלת האוטו שלה פתוחה, תוך כדי שהיא לובשת כפפות ובאה לבדוק אותי. עוד לפני שבדקה היא אמרה שרואים עליי שאני מוכנה... מכירות את הפחד שהמיילדת תגיד: "זו רק פתיחה של ס"מ וחצי..."? בדיקה זריזה הוכיחה שהס"מ הראשון כבר מאד רחוק ממני. קיבלתי את האישור המיוחל ללחוץ. לא זכרתי כמה כוח יש בלידה, כמה כוח יש בי, כמה אני יכולה לדחוף. אפשר להזיז הרים עם הכוחות האלו של הלחיצות! אילנה הקפידה לשמור על הנרתיק שלי עם שמן נבט החיטה ועם מגבונים שחוממו במים שאמא שלי הביאה. דחפתי ודחפתי, מופתעת מזה שזה יכול להיות יותר ויותר גדול. ופתאום, מים חמים ליטפו את רגליי. איזה כיף, כמה נעים... חשבתי שזהו. אפילו ניסיתי להושיט יד להחזיק אותו, אבל זה היה רק הראש. עוד שני צירים , ושוב מים - והוא כולו בחוץ. בסה"כ: 10 דקות של 4 דחיפות, והוא עליי. נהדר, יפה כמו אח שלו, ורך ונעים ואני רוצה נורא להיניק. אני כבר לא זוכרת מה בא קודם: השלייה יוצאת או חיתוך החבל, אבל גם שני אלו קרו בחצי השעה שאח"כ. הייתי באופוריה מוחלטת. ההבדל מהתחושה שהיתה לי בבוקר, אחרי הערכת משקל גבוהה לעומת ההרגשה המופלאה הזו, שהצלחתי ללדת בבית, הדהימה אותי. הרגשתי כמו בתוך חלום. לא יכול להיות שזה כזה פשוט! לא יכול להיות שאפשר ללדת כ"כ בכיף, במיטה שלי, עם האנשים שאני רוצה שיהיו שם. והנה, זה קרה. אילנה נשארה איתנו עוד כשעתיים, אולי יותר. אני לא זוכרת. 10 דקות אחרי הלידה הכל היה נקי, אפילו הסדין לא נרטב. החדר נראה כאילו מאז ומתמיד היה בו התינוק המקסים הזה, וכאילו הביאו אותו מוכן מבחוץ. מושלם. רק השכנים נשארו עדים לרעשים שהיו בחדר הזה. והנה אנחנו פה, כמה ימים אחרי. עדיין לא קולטת שזה קרה כמו שרציתי, ואפילו טוב יותר. התינוקי מקסים ורגוע ומתוק. אני כ"כ שמחה שנתתי לו התחלה כזו. ברור לי שהפעם הבאה תהיה בבית. ולאילנה - תודה תודה תודה על חוויה נפלאה, על לידה טובה כל-כך, ועל שהאמנת בגוף שלי אפילו יותר ממני. אין כמוך. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 18/7/2004  15:43 איזה סיפור מרגש! המון מזל טוב. אבל כמה הוא נולד בסוף? (ל"ת) - אמא לבןבן 18/7/2004  15:49 וואו מאיה! מזל טוב! הלוואי שכל משאלותייך יתגשמו בכזו שלמות. (ל"ת) - מירי2 18/7/2004  15:52 וואו. מושלם! המשך אושר והרבה נחת. (ל"ת) - HILLA 18/7/2004  15:57 מאיה!!! מזל טוב לך ולכל המשפחה!!! הסיפור הוא מקסים! (ל"ת) - דבי 18/7/2004  15:59 אכן וואו. מזל טוב! (ל"ת) - עדי אמא של יובל 18/7/2004  15:59 כמה מרגש, מזל טוב ענקי, ועוד פרטים בבקשה...כמה נולד, מה שמו, מה שלום אחיו הבכור?! (ל"ת) - מעיין 18/7/2004  16:5 המון המון מזל טוב! איזה סיפור מרגש ואיזה אמיצה ללדת בבית! (ל"ת) - שירלי2 18/7/2004  16:25 ראשית המון מזל טוב!!! ושנית, דעתי קצת שונה - דעה אחרת 18/7/2004  16:25 וואי מאיה, איזה סיפור, - לירון של שקד הדר ויערה 18/7/2004  16:32 מזל טוב! וכל הכבוד על האומץ!!! (ל"ת) - אמא של תינוקי 18/7/2004  16:40 מאיה - קולולולולולו...... נפלא. רק אושר ושפע חלב. (ל"ת) - ג.ש 18/7/2004  17:13 רוב אושר ובריאות. מ-ז-ל ט-ו-ב !!! (ל"ת) - ענבל 18/7/2004  17:28 ראו מקרה לידת אביב. בילירובין גבוה, החלפת דם התינוק... בהחלט יכול היה להגמר אחרת. (ל"ת) - מסכימה עם "דעה אחרת" 18/7/2004  17:40 איזה יופי!!! כל הכבוד!!! - חיה של שירי 18/7/2004  18:4 מה הקשר ללידה של אביב? תינוק שיוצא צהוב המיילדת עולה על זה ישר והוא מגיע לטיפול בבית חולים (ל"ת) - ? 18/7/2004  18:21 מזל טוב!!! לא כתבת מה היה משקל הלידה, אחרי שכל כך הדאיגו אותך בגללו... (ל"ת) - אמא בחיתולים 18/7/2004  18:24 מזל טוב! איזה כיף לך שילדת כמו שרצית! (ל"ת) - רינת א' 18/7/2004  18:38 איזה יופי של סיפור. מזל טוב! (ל"ת) - ליאורקה 18/7/2004  18:38 ואוו מקסימה שלי כמה כיף לקרוא!!! נדברה והמון המון המון אהבה לארבעתכם! (ל"ת) - רינת של עידן 18/7/2004  18:40 איזה יופי! - סיס 18/7/2004  19:25 אופס... באמת שכחתי את הפרט החשוב: הוא נולד 3.820. ק"ג ושאלה ל:"דעה אחרת" - מאיה מ 18/7/2004  20:7 מקסייייייייים, מזל טוב, איזה כיף של לידה. (ל"ת) - אמא ל-3 18/7/2004  20:13 המון מזל טוב מאיה - דיאנה 18/7/2004  20:40 אמא של מאיה -אמא גאה - קרן 18/7/2004  20:41 סיפור מקסים ולידה נהדרת, הלוואי על כולנו - annat 18/7/2004  20:42 איזה סיפור מרגש! - דניאלה 18/7/2004  20:51 וואו! מזל טוב! הרבה נחת ואושר. (ל"ת) - שירין 18/7/2004  21:9 נפלא... אכן מושלם. אני עם annat:-) (ל"ת) - נועה 18/7/2004  21:24 איזה יופי! מזל טוב! אושר ושמחה. (ל"ת) - שרי 18/7/2004  21:36 איזה יופי! התרגשתי, המון מזל"ט (ל"ת) - יונית 18/7/2004  22:1 מצטרפת למברכות - מזל-טוב, יופי שילדת כמו שרצית! (ל"ת) - ק.ס. 18/7/2004  22:10 דיאנה - אכן כן, זו אני... - מאיה מ 18/7/2004  22:16 מזל טוב! אח, איזה יופי של לידה! הרבה אושר, חלב ואהבה! (ל"ת) - כרמית_מ 18/7/2004  22:20 באמת פלא. כל הכבוד! (ל"ת) - דובת גריזלי 18/7/2004  22:21 איזה יופי!!!הגשמת את פנטזיית הלידה שלי... המון מזל טוב והנאה מהתינוק החדש!! (ל"ת) - אמא של ליבי 18/7/2004  22:26 מה קורה לי היום? הכל אני שוכחת! תודה תודה חמודות! - מאיה מ 18/7/2004  22:43 מאיה איזה כיף! אושר ובריאות לכל המשפחה!!! (ל"ת) - מרינה (אמא של אדם) 18/7/2004  23:12 כל כך שמחה שניתקלתי בסיפור שלך - iriti 18/7/2004  23:36 מזל טוב מאיה! נשיקות!!! (ל"ת) - טובה קראוזה 19/7/2004  1:11 מזל טוב- ממש לידה חלומית! (ל"ת) - ענבר 19/7/2004  7:55 מאיה, מזל טוב! פשוט חלום! (ל"ת) - נני 19/7/2004  8:55 מאיה יקרה מזל טוב וחיבוקים לרוב, ולכל אלו שמשתמשות בסיפורי לידה לא להן בלי לדעת את העובדות - זהר 19/7/2004  9:8 מאיה - וואו !!!!!!!!!!!!!!! מזל טוב ענקי ורק אושר וכייף !!! (ל"ת) - נוני 19/7/2004  9:53 מאיה - מזל-טוב! כיף לקרוא סיפור לידה כזה. (ל"ת) - היילי 19/7/2004  10:57 מאיה יקרה, איזה יופי, איזה כיף!!! - אסנת ש. 19/7/2004  11:0 מאיה מזל טוב! עושה חשק ומחמם את הלב (ל"ת) - מיכל של איל 19/7/2004  11:47 מזל טוב (לא הספקתי לקרוא את הסיפור עדיין) אני זו ששמה הועלה פה אז רציתי לחזק ידייך - אביב 19/7/2004  16:11 אני נהנית לחזור לפה ולקרוא אתכן... ואביב - - מאיה מ 20/7/2004  1:49 החדר נראה כאילו מאז ומתמיד היה בו התינוק המקסים הזה, וכאילו הביאו אותו מוכן מבחוץ. מושלם. רק השכנים נשארו עדים לרעשים שהיו בחדר הזה. - רותי קרני הורוביץ 13/6/2008  15:17 סבתא של אור ואיתי - אמא

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש