נכון, שלושה נושאים לא קשורים, אבל לא השתגעתי לפתוח 3 הודעות ביום אחד. נתחיל מהקל אל הכבד:
התכווצויות: כבר יומיים שיש לי מדי פעם התכווצויות בישבן הימני ובירך ימין קרוב למפשעה. כאילו שריר מתכווץ בחוזקה ומכאיב. לא בלתי נסבל, רק רוצה לוודא שאין מקום לדאגה. נראה לכן שזה קשור להריון (להזכירכן, חודש שמיני מתחיל היום)?
פטריות: במהלך ההריון יש לי פטריה ואגינלית מעצבנת שהולכת ובאה. אני מורחת אגיסטן והיא נעלמת, אבל זה ממש מרגיז, זה כבר קרה איזה 5 פעמים לדעתי, ואני כל הזמן שוכחת לשאול את הרופא. יש לי סוכרת הריונית, והבנתי שזה עשוי להיות טריגר. למישהי יש איזה רעיון אחר פרט לאגיסטן, או שאין בעיה להתמרח באגיסטן לנצח?
והפעוט האנטי-מדרגות, הנושא הכי חשוב: יונתן בן שנה ושבעה חודשים. מאז ההריון הוא נעשה חובב ידיים גדול אף יותר ממה שהיה. לפני כמה חודשים הפסיק להסכים לעלות במדרגות (קומה שלישית בלי מעלית, והוא דהר את זה בהתלהבות גם בזחילה וגם ברגל). בהתחלה זרמתי איתו. אחר כך התחיל להיות לי כבד וחם, וניסיתי לשכנע אותו לעלות ולרדת לבד. זה לפעמים עבד. אחר כך החלטתי שאני פשוט לא יכולה יותר, ונתתי לו לבחור בין לעלות יד ביד עם אמא או לבד. זה עבד והוא עלה וירד במדרגות, לרוב בלי בעיה.
בשבוע האחרון הוא פתאום עושה סנקציות: מתיישב על המדרגה התחתונה או העליונה ומסרב לעלות/לרדת. בעלייה אני מנסה לפתות אותו בפעילויות הקסומות שנעשה בבית, באוכל הטעים שמחכה לו, בזה שהוא יוכל להדליק את האור כשנגיע לסוף הקומה - שום דבר לא עובד. עברתי לשיטה האסרטיבית-קשוחה: יונתן, תעלה מיד למעלה! בטון נוקשה. גם לא עבד. כלומר, כל דבר כזה עובד 2-5 מדרגות ודי. אתמול, כשהיינו כבר 10 מדרגות מהבית והוא שוב נעצר, אמרתי "יונתן, אמא מחכה לך למעלה" ועליתי. הוא עלה אותן בטיל. להקדים תרופה למכה, אציין שאני לא רואה את זה זהה ל"אני הולכת", כי עליתי לחכות לו במקום מאד ספציפי שהוא מכיר היטב. העניין הוא שאני לא יכולה לעשות את זה כבר מהקומה הראשונה ולהשאיר אותו לבד. ואני בטח לא יכולה לעשות את זה בירידה, כי הוא לא עד כדי כך יציב בירידה ואני מרגישה שחשוב להיות לידו.
אה, ובעניין הירידה יש גם נוהל חדש: הוא הפסיק לרדת בעמידה והתחיל לרדת בישיבה, מה שלוקח שעות. וגם פה הוא נעצר כל רגע.
מה עושים? אני מסרבת לקחת אותו על הידיים פרט למקרים חריגים (אם אנחנו ממהרים, או בסוף היום כשהוא עייף), וכל יציאה או כניסה הופכת לסימפוזין מייגע. אני לא בטוחה אם זה סוג של בדיקת גבולות (מתי אמא תיכנע ותיקח אותי בידיים) או שזה קשור לאחיו הממשמש ובא, ולרצון שלו להישאר תינוק.
ונסיים בתודה מראש, וכמובן שנה נהדרת לכולכן.
|
תוכן ההודעה:
|