פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
6/12/2000 12:2 רווית מאת:
חזרתי מלונדון והיה קשה, חוץ מזה סמדר ילדה
כותרת:
שלום בנות, למי שאין כח לקרוא משהו ארוך- שאפילו לא תתחיל...
הדבר הראשון שעשיתי הבוקר הוא להיכנס לפורום ולהתעדכן לגבי כל מה שהפסדתי. החלטתי לטוס ללונדון ותוך שעתיים ורבע מרגע ההחלטה הייתי על המטוס (זהו היתרון הגדול בלעבוד בחברת תעופה). הטיסות עברו בסדר אלא שהבעיה הגדולה -שאותה לא חישבתי מראש וכנראה מפאת חוסר ניסיון- היתה ההליכה האינסופית הזאת. הרגשתי ונשמעתי כמו סבתא. גררתי את הרגליים בקושי רב, עצמות האגן ,שמאלית לעצם הזנב, נתפסו לחלוטין, הרגליים התנפחו והמון וורידים מכוערים הופיעו להם (חצי נחמה שדווקא הצבע הכחול הוא האהוב עליי) בקיצור... הרגשתי שהגזמתי ולכל המתכננות והספונטניות -אני לא ממליצה. הסיבה לנסיעה היתה "אם להיות ספונטנית- זה הזמן" ותאמינו לי ,הספונטניות הזו לא מאפיינת אותי.מה לומר, מעולם לא הגעתי לשליש האחרון של ההריון ומעולם לא הרגשתי כל כך כבדה עד כדי כך שכל תזוזה רגלית תאלץ אותי לחשוב אם הינה משתלמת אם לאו. היום אני יכולה להבין א. את כל אלו שבוכות בסוף ההריון שכבד להן והן רוצות כבר ללדת ב. את ההגיון הרב שהמציא לו הטבע: מצד אחד יש לנו יצור בפנים שלא בוכה ולא מיילל ולא מכאיב בפטמות ולא מעיר בלילה ולא מצריך ריצות לרופא ודאגות אינספור- מה רע???? שיישאר בפנים... אבל... מצד שני: כל כך כבד ומסובך לנו בסוף ההריון, אנו מרגישות מסורבלות, מגושמות וכמעט חסרות תועלת עד שכל דברינו מסתכמים, בעיקר בשעת כאב, ב"שיצא כבר!" או שזה רק אצלי?
ולאחר כל בילבולי השכל, רציתי לספר שסמדר ,אשר נכחה במפגש הראשון אצל מאיה, ילדה בת בשעה טובה. היא מוסרת ד"ש לכל הנוכחות ומספרת שלמרות כל התיכנונים והרצונות, הלידה עברה בניתוח קיסרי בתומן של 17 שעות צירים!!! אומדן המשקל בזמן הצירים היה 4.250 והרופא האחראי הסביר לה שגם אם הראש יצא, יש סיכון של נכות במידה והכתפיים ייתקעו וייאלצו למשוך את הילדה- מה ששיכנע אותה סופית לקיסרי. הילדה נולדה לבסוף 3.950
והרופא עודד את סמדר שגם זהו משקל גבולי. היא מתאוששת לאיטה מיום חמישי האחרון ומסכמת "למרות שהלידה הראשונה לא עברה בניתוח קיסרי, הייתי עסוקה ברחמים עצמיים עקב יחסם המשפיל של אנשי הצוות בבי"ח אסף הרופא. אולם הפעם, בבילינסון, הצוות היה כל כך אדיב ומתחשב לאורך כל הדרך עד שהחלטתי שהכל פחות נורא." וזהו... נתראה במפגש מחר
להתראות

תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
6/12/2000  12:22 היי רווית וברוכה השבה, באמת תהינו לאן נעלמת :) - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
6/12/2000  12:49 ואיך שכחתי - מזל טוב גדול לסמדר! - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
6/12/2000  14:1 לטובה המשקיענית - רווית
6/12/2000  14:13 רווית, קבלי חיבוק וירטואלי - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
6/12/2000  15:25 ברוכה הבאה!!! - מאיה


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש