פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

27/12/2004 10:44 בהריון שני מאת: מאוד קשה לי, אני תקועה בלידה הקודמת ולא מצליחה להשתחרר ממנה - מאוד ארוך כותרת: לפני הלידה הראשונה, קראתי חקרתי הייתי מאוד מודעת, מאוד אסרטיבית. פיספסתי פרט קטן באולטראסאונד - העובר היה עורף לאחור. התלבטתי קשות בין דולה למיילדת ולבסוף קיבלתי החלטה שגויה מס'1 - בחרתי בדולה מאוד ידועה ומומלצת (בלב כבד, רציתי בדמות מוכרת וחששתי שהמיילדת שאחבר לא תהיה זמינה) טעות מס' 2 - תל השומר. הגעתי עם פתיחה של 4, עם כאבים עזים בגב ללא הפוגה בין הצירים. המקלחת והכדור מאוד עזרו. בקבלה -המיילדת המליצה על פטידין. הדולה התערבה ואמרה שאם בהמשך ארצה אפידורל אצטרך להמתין 4 שעות. מראש לא רציתי ולא תיכננתי, בסוף האמירה שאצטרך להמתין 4 שעות שברה אותי, ביקשתי ובינתיים נכנסתי לחדר לידה. במקלחת הרגשתי שאני יכולה לסחוב עוד אבל כאן הדולה אמרה שהנה המרדים ליד החדר ואם לא נבצע זאת כעת הוא לא יהיה זמין לפחות למשך שעה, אמרתי שאני מאוד מתלבטת, שאני חושבת שאני יכולה בלי "את בטוחה את בטוחה" היא עבדה קשה לא נתתי לה להפסיק את העיסויים בגב, פשוט לא היתה הפוגה בצירים. לבסוף נכנעתי, בפתיחה של 5 קיבלתי אפידורל. עד היום שנתיים וחצי אחרי אני מאוד כועסת עליה. המוניטור היה לא תקין (נראה לי שגם לפני האפידורל) ולכן היה ממושך. רצו לפקוע מים סירבתי. החלה מצוקה עוברית קשה הדופק בציר ירד ל-60-70. כעת כבר לא שאלו אותי , פקעו את המים וחיברו ניטור פנימי. שכבתי על צד שמאל מבלי לראות את המוניטור וכל ירידה של הדופק המכשיר משתתק כמו קו ישר - כל רגע כזה פשוט מתתי. חוברתי לחמצן. איימו בקיסרי, ועשיתי פרצוף נעלב לרופא המאיים עד כדי כך שהרגיש צורך יותר מאוחר להיכנס ולהתנצל - היילוד נולד עם אפגר 9/10 אבל עם ראש מאוד מוארך ושטף דם בראש שנעלם רק לאחר חודשיים שלמים. הוא לא הצליח לינוק אפילו לאחר התייעצות עם ד"ר ליבוביץ - שאמרה שיש בעייה ברפלקס המציצה. יילוד מקסים ומדהים עם התפתחות מוטורית מאוד איטית ומעוכבת - כבר בבטן הרגשתי שהוא מסתובב, מלטף אך לא בועט, רק כיום אני בעצם יודעת מהן בעיטות (כן אני יודעת שאסור להשוואות אבל זה ברמת הרציונל, אבל בפועל ההבדל כל בולט שקשה להימנע מכך) הצירים נעלמו, ולכן כמובן קיבלתי גם פיטוצין. הגעתי לפתיחה של 10, בשלב הזה הרופאים הסתודדו ביניהם "נעזור לה" משמע איום בואקום, מן הסתם רצו להלחיץ. כל משך הלחיצות המיילדת הנוראית לא היתה בחדר. רק הדולה שהלחיצה ואמרה קדימה לעבודה, הרגשתי את צירי הלחץ ורגל אחת לא היתה רדומה. נעמדתי על הברכיים נשענת על משענת המיטה ב - 90 מעלות. היה לי ברור שאסור ללחוץ כמו לקקי, אבל פתאום הייתי אבודה "איך כן לוחצים" הייתי בטוחה שכאן אותה דולה ידועה ומומלצת תנחה אותי- כלום!!!. לבסוף כשהראש היה קרוב המיילדת "המופלאה" השכיבה אותי כל הגב, היילוד נולד פחות מ-3, היה עוד מקום אמרתי שהתאמנתי עם האפי-נו- הבאתי שמן שקדים שלא טרחה לפתוח, לטענתה דיממתי והחליטה לחתוך, מס' דקות אחרי גם משכה את השילייה בחוזקה שמן הסתם יצאה לא שלמה. הרגשתי גיבורה שהצלחתי בסוף ללא ואקום וקיסרי, צחקתי צחוק משחרר. 5 דקות אחרי במקום להישאר עם היילוד הכניסו אותי לחדר ניתוח להוצאת חלקי השיליה. כל הצחוק כל ההרגשה הטובה נמוגו. בתיק הלידה המצולם כתוב שאיבדתי 200 מ"ל דם, נאמר לי ע"י מיילדת אחרת שזה לא נחשב לכמות גדולה. אני כועסת על הדולה, על המיילדת, על עצמי - אולי כבר עדיף היה קיסרי לטובת היילוד אולי בהתעקשות שלי גרמתי לו נזק וחבל שהתנגדתי. אני עצמי - התפרים כולם נפתחו, התפירה היתה רשלנית ונגרם נזק ממשי לרצפת האגן - כך שכיום אסור לי להרים את היילוד שמתחנן קצת לידיים ושובר את ליבי - הוא פשוט מדהים ומקסים. אני מס' שבועות בודד לפני לידה שניה, העבודה הטיפול ביילוד העבירו את הימים במהרה ופתאום כעת הכל צף ועולה, כן שמעתי שכל לידה היא סיפור אחר ושיכולה להיות חוויה מתקנת, אבל נראה שאני כל כך תקועה בכעסים וכל ההורמונים לא ממש עוזרים, שנראה שזה רק ישבש גם את הלידה הנוכחית. אין לי כח ללכת ליועצים. אחרי הלידה ניגשתי ליועצת מומלצת לעיבוד הלידה - וכשסיפרתי הכל היא החלה לדמוע וזה מאוד הפריע לי במקום אולי קצת לתת לי פרופורציות פירשתי את זה כ"וואהו זה כנראה היה כל כך נורא שגרמתי ליועצת שמן הסתם שומעת הרבה סיפורים להגיב בצורה כזו" לי בכל מקרה זה לא עזר ולא הקל. זהו הגעתי לסוף, קיוויתי שהכתיבה תשחרר מעט, לדאבוני אפילו לא קצת. אל תרגישו צורך להגיב ועל תתפסו כאן טרמפ להצדיק את הצורך במיילדות פרטית ולצאת כנגד הממסד. לגביי זה כבר לא יעזור והגלגל לא יחזור אחורנית. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 27/12/2004  11:9 בהריון שני יקרה מאוד! - אודי 27/12/2004  11:23 אכן סיפור ק- שה.. - רונה 27/12/2004  11:28 יקרה - לוליק 27/12/2004  11:30 רק עוד הבהרה - רונה 27/12/2004  11:31 מספר שבועות זה המוןןןןן זמן! - שרוני 27/12/2004  11:35 קראתי עכשיו את שאר התגובות - שרוני 27/12/2004  11:40 או-אה.. איזה סיפור! - מיכל של איל 27/12/2004  13:40 אין לי הרבה מה להוסיף - פומיקי 27/12/2004  14:10 גם אני חוויתי לידה טראומטית בתל השומר - מופ 27/12/2004  14:55 מאחלת לך ללדת כמו שאת רוצה - שירלי2 27/12/2004  16:40 עיבוד חווית לידה טראומתית - נועה ברקת 27/12/2004  20:23 you deserve better this time - Ilana Shemesh, natural midwife 28/12/2004  0:7 לא נראה לי שהמצג עורף גרם ללידה כזאת טראומאטית - שרה 28/12/2004  0:14 כמה מילים - תמרה 28/12/2004  0:37 חוויה מתקנת ללידה טראומטית (ל"ת) - חגית ספנסר 28/12/2004  1:3 חוויה מתקנת ללידה טראומטית - חגית ספנסר 28/12/2004  22:32 נועה, כתבת כל כך יפה!! - רינתני 29/12/2004  21:30 תתקשרי לשרית זלצר - יעלי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש