שלום, אני קוראת בפורום כבר זמן רב, כשנה וחצי. בדר"כ כלל לא כותבת בעצמי, מכיוון שמספיק לי המידע שאני מוצאת במנוע הפורום או בשאלות האחרונות. אך הפעם אני זקוקה לעצה אישית. אני נשואה כשנתיים. יש לי בת מקסימה בת שנה וקצת. הבעיה היא עם בעלי. לפני הנישואין הוא היה גבר מקסים. אוהב, מעריץ, עוזר בכל דרך, ומאוד מכבד. אחרי הנישואין הוא החל להשתנות. הוא מתייחס אלי בזלזול, עונה בגסות לפעמים ובקצרה- אני מרגישה שהגבר שהיה אהבת חיי השתנה ובגדול. לא מזמן עברנו לגור לבד אחרי תקופה שגרנו עם הוריו. המצב שם היה קשה ומלחיץ. חשבתי שכאשר נעבור לבית שלנו הכל יסתדר, והוא יחזור להתנהגותו המקסימה כמו לפני החתונה, אך זה לא קרה רק נהיה גרוע יותר. הוא מרים אלי את הקול בלי שום סיבה, מזלזל, אם אני אומרת לו שאני עייפה או לא מרגישה טוב, התשובה שלו בדר"כ היא: למה מה עשית שהתעייפת, או, תפסיקי להעמיד פנים. אני רוצה לציין שאני עובדת בחצי משרה וגם לומדת יומיים בשבוע, כשכמובן העיסוק העיקרי שלי הוא הטיפול בבתי ובבית שלנו שזה כולל: בישול, שטיפת כלים, כביסה סידור הבית קניות ועוד הרבה. בעלי בא אלי בטענות שלא הספקתי לשטוף את הבית או שהוא ראה אבק על השידה, וכשאני אומרת לו שאני לא מספיקה ואם הוא רואה את הלכלוך למה שהוא לא יטפל בזה, הוא אומר בדר"כ: איזו מן אשה ואמא את לא מספיקה כלום ועוד השפלות בסגנון הזה. אני מרגישה שאני מתמוטטת, אני אוהבת אותו ואני חושבת שהוא אוהב אותי, אבל למה הוא מתנהג בצורה כזאת? דבר מאוד חשוב: הוא מאוד אוהב את הבת שלנו ועוזר לטפל בה כשהוא בבית אך כמובן עיקר העבודה עדיין שלי. אני לא רוצה להתגרש בגלל הסיבה הזו, שאני יודעת שהוא מעריץ את הילדה שלנו ואני לא רוצה להפריד ביניהם. כמו שאמרתי גם אני אוהבת אותו והדבר היחיד שאני רוצה שהוא יחזור להיות אותו הגבר שהוא היה לפני הנישואין: אוהב, מעריך ומכבד. אודה לכל עצה.
|
תוכן ההודעה:
|
