|
25/4/2005 19:45
|
תמרה
|
מאת:
|
החופשה הראשונה עם הפעוט - קצת ארוך
|
כותרת:
|
אז אנחנו התחלנו לחשוב ברצינות על החופשה הראשונה שלנו מאז הלידה.... ועם הפעוט (טוב, כמעט. שנה ושמונה). על פניו היינו בוחרים יעד אירופאי. אבל בגלל היורו מוצאת את עצמי חושבת על ארה"ב. וזה מבאס אותי קצת כי. לא יצא לי להיות בניו יורק המון המון המון שנים. מרגיש לי ממש כואב לעשות את כל הדרך והמאמץ הזה של ההגעה ליעד הרחוק הזה, כאשר בעצם מעולם לא הייתי בסיטואציה של להיות כל כך מוגבלת בבילוי שלי או מה שנקרא ניו ירוק עם אזיקים:). כלומר, מה בדיוק יהיה? אי אפשר לצאת לשום מסעדה בערב. למעשה אי אפשר לאכול בשום מסעדה מעניינת כי הוא לא ישרוד. למשל זוכרת את הטיול האחרון בטוסקנה לפני הלידה. ארוחה במסעדה מהוללת, גורמה בגדול. איטי בגדול. נו... ברור שאין על מה לדבר. אי אפשר לצאת לשום מקום בערב ובעתם היום ייגמר ב- 8 או 9 אלא אם נגריל של ביביסיטר שתעבור מבחני התאמה ואמינות..... כדי שיהיה לנו אומץ לצאת לשעתיים. העשירים של ממש כמובן נושאים עם הביביסיטר..... מפה. אבל זה לא בתוכניות שלנו למרות שאני מוכרחה להודות שאם שי את הכסף זה שווה כל גרוש:) בקיצור מבאס אותי לחשוב שעד שנגיע למקום שכל כך בא לי להיות בו זה יהיה כל כך תחת מגבלות. לזה נוסף שהוא לא מאלו שאוהבים נסיעות ארוכות באוטו . שעה זה מה זה מעל ומעבר עבורו. כך שכל הנסיעות בהן הרבצנו מרחקים של 2-3 שעות נסיעה ביום, כפי שהיה בימים ההם.... לא באות בחשבון. כלומר , גם אם נשלים עם ההיבטים הנ"ל של ניו יורק. אז היציאה לאיזה איזור קאנטרי חייבת להיות לאיזור מאד מאד מוגבל על המפה כדי שלא תהיינה נסיעות אימתניות ושוב, היגענו להתחלה: עד שכבר עושים טיול בארה"ב... לעשות אותו כל כך מוגבל. באאסה. הוא שאל אם הייתי רוצה להציע לאמא שלו להצטרף. לא. אני לא רוצה. היא נהדרת אבל. היא לא ביביסיטר בתשלום ולא יהיה לי נעים ממנה והסוף יהיה שהרוב נבלה כולנו יחד ולא בא לי. אז חוזרים למחשבות על אירופה: בראש ובראשונה כי לא מבאס אותי לנסוע 4-5 שעות טיסה וגם אם הנסיעה מוגלת בגלל האילוצים זה לא עבורי כמו לנסוע עד ניו יורק ולא להיות יכולה לעשות מה שהייתי רוצה. כי זה יותר קרוב. ואפשר "לקפוץ" ביתר קלות לכל יעד אירופאי. אבל גם אם אירופה? לאן? בימים ההם... היינו עושים חופשות ים חלומיות. מנוחה נהדרת. אני זקוקה לזה נואשות - למנוחה נהדרת. אבל: איך משכנעים שנה ושמונה להיות תחת שמשיה בשעות הקשות (היינו באים ב - 9 לחוץ וחונקים אותו עד 6 בערב עם כל הציוד הנילווה הנדרש???) נראה לי לא ריאלי. אז זה שוב להכניס את עצמי למלכודת. התחלתי לחשוב על החופשות האלו של לשכור סירה לשייט תעלות. משהיא עשתה? הוא צעיר מדי מכדי למצות את האירוע? יהיה בן שנתיים בקיץ? זה ישעמם אותנו הבוגרים מדי? ובקיצור: תנו לי רעיונות שכל המשפחה תהנה ותחזור בשלום וגם תסבירו לי איך לא מתבאסים מכל הדברים שאי אפשר לעשות כי נוסעים עם התינוק ולא, לא באה בחשבון אפשרות אחרת:) לא הייתי חולמת לנסוע בלעדיו. תודה תמרה.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|