11/10/2001 22:14
|
סיגלגלי
|
מאת:
|
מה שהיה לי היום...או מעשה בפראו צבעוני
|
כותרת:
|
יצאתי לטייל ברחובות נס ציונה עם העגלה ועם גלי שמחה וטובת לב. אחרי סיור קניות(השלמתי את כל חסך הקניות שהיה לי מהישארות בבית), הסבתי פעמי לעבר הגינה הציבורית לנסות הכרות אקראית עם אמהות השכונה. לא היתה שם נפש חיה(אולי כי השעה היתה 3 בצהריים). לא נורא. התחלתי לקרוא את הספר החדש שקניתי- והוא מיודענו המדריך לתינוק של פנלופה ליץ'(ותודה לדיאנה). על שולחן הפיקניק הסמוך חבורת קשישים(מאותגרים גילית) שיחקה שש-בש. גלי רצתה לאכול, ואני ששתי להאכיל אותה. במפגש האחרון של לה לצ'ה הציעה לי המדריכה שאם אני מרגישה נבוכה להניק בפומבי, שאנסה לעשות זאת בעזרת פראו-יריעה בד גדולה שתסתיר את שדי. שלפתי בחינניות את הפראו הציבעוני שייחדתי למטרה זו,ועטפתי את כולי. הכנסתי את גלי מתחת ליריעה,וחלצתי את שני הצדדים, שיהיו בהיכון. היא לא מצאה את הפטמה. הצצתי דרך החריר העליון, וראיתי שהיא מתחילה להסתבך.הכנסתי את הראש שלי כולו אל תוך הפראו, וניסיתי להתאים בין הפה והפטמה. לאחר מאבקים הצלחתי. גלי התחילה לינוק בשקיקה. הוצאתי את הראש, אבל היא שוב הסתבכה. הכנסתי שוב את הראש וככה נשארתי. פתאום הוצפה הגינה בבני נוער שיצאו מבית הספר, וכולם היו סביבי, ואני- הראש שלי בתוך הפראו. ככה נשארתי כ20 דקות, כששוב גלי התחילה להאבק בפטמה מחמת הגראפצ או משהו אחר, עד שהורידה ממני בבת אחת את כל הכיסוי, ואני ערום ועריה. הסמקתי עד שורשי שיער, רק כדי לראות- שאני לבד בגינה, הנערים הלכו, גם הקשישים, והשמש כמעט ושקעה.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|