אז למי שלא יודעת ולמי שכן, הטירוף בחיי האמיר לאחרונה לשיאים חדשים. היסטריה בעבודה, סיום תואר, בעלי בחו"ל ו/או מאיים להיות, לסירוגין, סאגת הגבס של הגדול, סאגת השמיעה של הבינונית, והקטן, שהוא כולו סאגה אחת גדולה. אז הגוף שלי, כנראה, יותר חכם, והעניק לי סוף שבוע של גימלים.זאת אומרת? אני חולה. יומיים הרגשתי חרא תודה, והיום, עדיין בגימלים, יותר טוב. קיצר, שמתי אותם בגן/בית ספר, ונסעתי. הגעתי לקיסריה. ליד האקוודוקט, ממש על קו המים, יש חוף מקסים וציורי ובו בית קפה מעץ. מקסים מקסים. הזמנתי אחוחת בוקר (חמישים ש"ח) וישבתי עם הלפטופ, ברוח המנשבת, ברחש הגלים.. וכל אותם סופרלטיביים קיצ'יים ( שכולם, אגב, נכונים...) חמישים שקל, בוקר גנוב, מרגיש כמו חופשה בעשרת אלפים שקל ביוון. ממלא מצברים, שחבל על הזמן. מומלץ... לפעמים.
|
תוכן ההודעה:
|