|
18/6/2005 14:34
|
annat
|
מאת:
|
על געגועים ופתרונות לא חינוכיים
|
כותרת:
|
אבא של אלעד (שנה ועשרה חודשים) נסע ביום חמישי בבוקר לאילת עם האח הגדול. אלעד שרד יפה את היומיים הראשונים, אבל הבוקר כששוב לא מצא את אבא במיטה (לידו) פרץ בבכי תמרורים "אבא אבא" וממש לא הצליח להרגע במשך המון זמן. ניסיתי להשיג את אבא בטלפון אבל היה מוקדם מדי בשביל שעון אילת, ולא היתה תשובה. למה אני מספרת לכן את זה? כי בכל הדיונים שיש כאן על לעזוב את הילד לבד ולנסוע יש את אלה שמנסיונן השאירו עם הסבא או הסבתא וכיו"ב וכשחוזרים הם אומרים שהילד בכלל או כמעט לא בכה. אני בטוחה שאם הוא היה עושה את זה לסבים אם אנחנו היינו נוסעים גם היו אומרים לנו שהוא בכלל או כמעט לא בכה... למה לקלקל להורים את החופש ביסורי מצפון? אבל עכשיו אני יודעת שהגעגועים נורא קשים לו, ושהוא לא ממש מצליח להבין כשאומרים לו שאבא יחזור מחר בלילה... אה, והחלק הקשה בכל הסיפור זה שבסוף הרגעתי אותו ב..."רוצה עוגיה?"... אכן פדיחה איומה. אבל עבד. אגב, אם למישהי יש רעיון יותר טוב להתמודדות (שכן עד מחר בלילה הסצינה בטח תחזור על עצמה) אשמח לשמוע. שבת מנוחה לכולם ענת
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|