אתן זוכרות את הפיגוע האחרון בנתניה בקניון? בין ההרוגים היה גבר צעיר שאשתו בחודש השמיני להריון. מאז שנודע לי על הפיגוע אין יום אחד שאני לא חושבת על האישה הזאת. מה עובר אליה, איך היא מרגישה, איך היא מתמודדת עם זה, מה מצבה. לקחתי את האירוע הזה מאוד קשה. כל אירוע כזה הוא קשה, ומשום מה דווקא המקרה הזה ממש עשה לי רושם כבד והוא בלתי נסבל מבחינתי. אני ממש מרגישה את הכאב שלה, ושל משפחתה.
זה סוג הדברים שמשפיעים אליי מאוד ואני מסוגלת לחשוב על זה כמה חודשים. האם גם אתן מושפעות ככה מאירועים קשים, שאפילו לא נוגעים למשפחה שלכן? עד כדי כך שאפילו קשה לי לכתוב את הדברים האלה. אם היה אפשר להקל אליה או לעזור לה איכשהו הייתי טסה לשם בשביל להיות איתה, אך אני מבינה שבמקרה הזה רק דבר אחד יכול להקל - הלידה שלה שתתרחש בקרוב.
מאחלת לה ללדת תינוק/ בריא/ה ולהנות ממנו (או ממנה).
|
תוכן ההודעה:
|
