מחר אני מתחילה לעבוד, מצאתי עבודה שבפעם ראשונה בחיי זה קשור למקצוע שלי, סוף סוף, אני הולכת לעבוד בחברת מהנדסים, 3 חודשי ניסיון בשכר רגיל, איזה כיף! עד היום כל מה שהוצע לי היה עמוס בשעות, ואני חיפשתי עד השעה 16:00, 5 ימים בשבוע, וסוף סוף מצאתי את זה. אני מלאה בחששות, מפחדת, בעיק בגלל שהייתי שנתיים ו-9 חודשים בבית וגידלתי 2 תינוקות, כבר חשבתי שאחרי הפסקה כזאת לא ייקחו אותי למקום רציני, אבל דווקא כן קיבלו. אני מקווה שיהיה בסדר ואסתדר, והכי כיף שזה קרוב לבית! שבועכ שעבר התחלנו גן, למי שלא זוכרת יש לי בת 2.9 ובן 1.4 שעד עכשיו היו בבית ביחד. מצאתי להם גן והייתי שם במשך כמה ימים וצפיתי מהצד, וכל פעם נכנסתי-יצאתי כדי לראות איך הם מסתדרים, כמובן שהיו רגעים קשים ובכי, ובטח יהיו עוד, הגדולה שלי היום דווקא ישבה בחיבוק עם הגננת, כשנכנסתי ראיתי את זה ושמחתי מאוד. עכשיו חזרתי איתם הביתה והיא אמרה לי "אמא, אני רוצה שנלך לגן!" אמרתי שזהו, מחר היא תלך להיום שלם, ואמא תלך לעבודה. הקטן דווקא קיבל את זה קשה יותר, הוא חיפש אותי כל הזמן, בכה, קיטר, ואני מאוד חוששת. אבא לקח מחר יום חופש כדי להיות בכוננות ולקפוץ לגן אם יהיה להם קשה. זהו, כל חיזוק יתקבל עכשיו בברכה, אני באמת צריכה את זה עכשיו, יש ים דאגות ופחדים, אז שלחו בבקשה את כל האנרגיות הטובות שיש לכן, כמו תמיד, אתן מאוד עוזרות ותומכות, ותודה רבה!
|
תוכן ההודעה:
|