היום לראשונה, לא קמתי הבוקר ותהיתי למה לא היו לי בלילה צירים לעזאזל, ההיפך, כ"כ שמחתי שעוד לא ילדתי..
הנסיכה שלי (בת שנה ועשר) חטפה את המחלה הקשה סתולדותיה ואף רופא (הייתי כבר אצל שלושה) לא סגור מה בדיוק יש לה. כבר היו לנו לילות קשים אבל טרם היה לילה שהיא לא ישנה בו דקה (וגם אנחנו) לא בזמן הגזים, לא כשצמחו השיניים, דבר כזה פשוט לא היה!
זה התחיל ביום חמישי בבוקר עם דלקת עיניים חריפה, ניקיתי לה עם תה וכשלא עזר נסעתי לרופא. אין לנו רופא ילדים בישוב כל יום אז נסעתי איתה למרפאה גדולה בקריית ספר שם יש הרבה ילדים והרבה מחלות.. למרות שהיגענו בזמן חיכינו בתור אולי שעה והמסדרון מלא בילדים משתעלים, והגברת כמובן חייבת למצוא חברים ולשחק בצעצועים של החדר המתנה למרות שאמא שלה הביאה לה מהבית. ואין שם שום אוורור שום כלום! הרופא בדק אותה ואמר שחוץ מהדלקת עיניים היא בריאה לחלוטין רשם טיפות והלכנו. בשישי בבוקר התעוררה משתעלת ומנוזלת ועצבנית נורא, בצהריים כבר פיתחה 39 חום ואני בטוחה שהיא חטפה משהו בתור לרופא! לא מצאתי רופא שיראה אותה, כבר היה מאוחר וגם נסענו להורים שלי. שישי בלילה ישנה אולי שעתיים כל הלילה. הלכנו לטרם במוצ"ש הרופא איבחן דלקת אוזניים מה שמאוד מוזר כי יש לה כפתורים ורשם מוקסיפן וגם משהו לנזלת. במוצ"ש לא ישנה בלילה כלום, נרדמה עלינו לכמה דקות ואז התעוררה משיעול יבש והתחילה לצרוח וחוזר חלילה.. הבוקר היינו אצל הרופא שלנו בישוב והוא אומר שאין שום דלקת באוזניים רק דלקת במיתרי הקול ולשים לה אדים קרים. היא כ"כ עצבנית! עכשיו נרדמה לראשונה ואני מתה גם לישון אבל מפחדת להרדם ושהיא תיכף תעיר אותי ואז רק אהיה יותר עייפה ועצבנית..
ומה שעובר לי בראש שאם הייתי יולדת בתל"מ הייתי תקועה עכשיו עם המחלה הזאת ועם תינוק פיצי שיונק כל שלוש שעות. תודה אלוהים, מבטיחה בהריון הבא לסחוב כמה שצריך בלי לקטר.
|
תוכן ההודעה:
|
