באמת שבאתי עם ציפיות גבוהות. הבנות הנתניתיות שאני עובדת איתן היו מאוד מרוצות, כאן ראיתי המלצות חמות. וחוץ מזה חשבתי, מי שילדה בהדסה עין כרם, אין לה הרבה הפתעות. טעיתי.
אני לא יודעת מה יותר זיעזע אותי - העליבות של הבנין (שנקרא בשם הרם "הבנין החדש"), זה שבמעברים במחלקת יולדות מעשנים (כשהערתי למישהו על כך, הוא אשכרה שאל "למה שאכבה סיגריה, זה מפריע לך?", לא אידיוט, זה הדרך שלי להתחיל איתך!), הדוחק הבלתי נסבל של מבקרים, זה שלא היה שום מיזוג או אוורור (כששאלתי את המילדת למה חם, היא ענתה, כי חם בחוץ.), חדר לידה לגמדים (ריש, מהתאורים שלך לאנשים כמונו אין מקום בלניאדו! רק צפלונות יכולות ללדת שם!) והכיסא לבעל... כיסא פיצי של כתר, תנסו לשבת עליו 8 שעות! מה עוד? אין מקלחת בחדרי לידה. באישפוז אין הפרדה בין ביות לרגיל (אם אני כבר משאירה את האוצר הרך שלי בתינוקייה בשביל לישון קצת, למה אני צריכה לשמוע בכי של תינוק אחר???), בקיצור, לא היה דבר אחד חיובי. והמילדת שפגשה אותנו הייתה יעל גראו. ראיתי שהדעות עליה חלוקות, אבל לי היא לא עשתה שום חשק להפקיד אותה על תהליך הלידה. איך אפשר להשוות אותה לברברה, אביטל (!!!!) וג'מילה של הדסה! ראיתי עוד אחת בשם פזית, שהיא נחשבת למומלצת והיא נראתה לי כמו גוש קרח חמוץ, שדבר אחרון שבא לה לעשות עכשיו זה לילד. מכיוון שאני יכולה לפעמים להפריז בדרישות, כל הזמן פניתי לבעלי לקבל אישור להתרשמות שלי, נראה לי לא הגיוני, שלניאדו איכזב כ"כ, חשבתי שמשהו לא בסדר בראש שלי. בסוף הוא אמר, אולי טעינו בבית חולים? אולי יש עוד מחלקת יולדות כאן? בקיצור היה זוועה! כ"כ רציתי ללדת קרוב לבית, שהנסיכה תוכל כל הזמן לבוא, שלא אצטרך לתזמן צירים ופקקים... טוב, נו, עוד 3 שבועות קבענו פגישה באיכילוב. אמרו לי שאין על איכילוב, אבל אני כבר לא מאמינה לשום דבר.
|
תוכן ההודעה:
|