|
22/5/2007 10:57
|
חג שמח
|
מאת:
|
"אמא , לא כדאי להיות שמח וטוב כי אז מציקים לך"...
|
כותרת:
|
הבוקר בני בן ה 4 פתח את הבוקר במשפט זה ואני כמו אמא לביאה ישר יצאתי להגנתו...שאלתי אותו אם מציקים לו בגן והוא אמר שכן - שמרביצים לו . אמרתי לו שזה באמת נשמע לא נעים ואם הוא אמר למי שמרביץ שזה לא נעים. הוא אמר שהוא סיפר לגננת. אמרתי לו שזה רעיון מצויין ואז סיפרתי לו שכשאני הייתי קטנה היה ילד שכל הזמן הציק לי ואני אמרתי לו שלא נעים לי להיות איתו כשהוא מרביץ לי והתרחקתי ממנו , הסברתי לו שאמא ננמצאת עם מי שטוב לה ונעים לה איתו ואם מישהו עושה לי משהו לא נעים אני מעדיפה להתרחק. ראיתי שסיפור הילדות עשה לו טוב והוא חזר על הסיפור והתחיל להציג לי את המיקרה ומה הוא יאמר במיקרה שיציקו לו ואני הרגשתי מאד טוב עם זה. אני שואלת האם עשיתי נכון? אולי יש משפט יותר נכון לומר לילד בן 4 על הצקות ? לא רוצה ללמד אותו להחזיר כי ככה לא פותרים בעיות -הוא יודע שאצלנו בבית מדברים ולא מרביצים .כאב לי הלב שהוא אמר שכביכול לא משלם להיות טובים ...זה מדהים שבבית איתנו או בחברת אנדים אחרים וכמבו ןשאנחנו בסבביתו הוא מלא בטחון ועונה בלי לחשוב פעמיים , בגן כל הבטחון הזה נעלם והוא סופג .
לא רוצ שבני יחשוב שלהיות רע זה נותן יותר כח בחברה.
אודה לתובנות, עצות למשפטי הארה לבני הטוב והשמח.
תודה וחג שמח
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
