היי בנות,
עברתי את גיל 35 לא מזמן, אני אקדמאית נשואה ואמא לילד כבן 3. לא חזרתי לעבודה לאחר לידת בני בכורי ואני עובדת מאוד חלקית מהבית כך שעיקר הפרנסה מוטלת על הבעל ואני מוציאה כל יום את הילד מהגן בצהריים ועיקר גידול הילד מוטלת עלי.
סוגיית ילד שני - בעלי (בן 40) לא מתלהב במיוחד מהרעיון וטוב לו להיות עם ילד אחד, הוא עדיין לא החליט סופית אבל לא מדגדג לו בבטן להביא ילד נוסף מסיבות של: מימוש עצמי, סיבות כלכליות - להיות יותר חופשי אם מפוטר מהעבודה וכד', חשש לזוגיות והעומס והשחיקה הצפויים.
ואני - אני מבולבלת לגמרי, מצד אחד מרגישה שהייתי שמחה לצאת כיום לעבוד חזרה מחוץ לבית ולממש את עצמי ומצד שני נקרע לי הלב לחשוב להשאיר את הפשוש בגן עד אחר הצהריים. זאת בנוסף להתלבטות האם אני רוצה ילד נוסף או לא ואלו השיקולים:
רוצה - כי לא נראה לי לתת לבני לגדול כילד יחיד, כי עצוב לי לחשוב שיהיה לי רק ילד אחד, כי נראה לי שאני אתחרט על כך בשלב מאוחר יותר.
לא רוצה - כי שוב לחזור לשיעבוד הזה (אני מאלה שנשארות בבית עם הילד עד גיל שנתיים) למשך 3 שנים נוספות ומה עם המימוש העצמי שלי, ואיך זה יהיה להסתדר עם שניים, ומה אם חלילה משהו לא יהיה בסדר עם הילד ומה רע לי בעצם להישאר רק עם ילד אחד ולהשאיר את המצב כמו שהוא ששוב אני משוחררת והילד כבר גדול.
בקיצור, יום אחד אני בטוחה שמה שאני רוצה זה ילד נוסף וביום אחר ברור לי שאני רוצה לצאת כבר לעבוד מחוץ לבית.
למי שהגיעה עד לכאן - יישר כוח ואני מקווה שהצלחתי להיות מובנת עם כל הבלבול.
תודה על התובנות.
|
תוכן ההודעה:
|
